בין זינוק לזינוק

אולי די?!?!?!?!?!?!?!?!

אין רגע אחד של שקט

יום אחד של חופש

זמן לעצמי

זמן לכתוב פה.

הכל נדפק מאז הגירוש...ואני כל הזמן בתיקונים.

ואני מרגיש כל כך רע, כי אני דואג לו, לבלונדי שלי.

הוא המלאך שלי.

אני רוצה שיהיה לו טוב, ורק טוב.

למה הם קשים איתו כל כך?

אוף!

זה ממלא את כולי, ואני מנוטרל.

אני מנוטרל.

מנוטרל הייתי כשאמרת את שאמרת

ומכה מציאותית הפכה למכה רעיונית

כשנשארתי לבד, ובגדת בי, ושיקרת.

מנוטרל הייתי כשהוא אמר

שלא אוכל עוד להיות ראשון בקו,

כי כל זה חלק מהחיים שלי, וכתר "מצטיין" ממני הוסר

מנוטרל הייתי מול נסיבות רעות, ורשלנות הדדית,

שהביאו למצב זה. וערפל יסחרר את מה שיהיה,

לכן אחשוש עתה מתמונה עתידית.

אהבה לי אליך, כליל תום והוד ויופי.

חושש אני מפני הבאות.

הגרוע מכל אסבול ללא דופי,

אך שערה זהובה מראשך אם תיפול- וליבי בלהבות.

ליבי בלהבות, עלה.

נשרף כולו, אוד מוצל מאש.

בזכות אוד לובתה גחלה

הס כל קול בעירה רועש.

ליבי בלהבות, יעלה.

נסו ממני כל טובותיי

כיצד לא אחשוש גם לאשר מכולן נעלה?