לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין זינוק לזינוק


יומנו של תייר בעולם מוזר. הגיגים, מחשבות, רעיונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

תאוות נדודים


אני עייף.

 

כשאני עייף לאחר שלא עשיתי כלום, כלומר בלי סיבה, זה אומר 4 דברים:

 

1. אני לא עושה הרבה כרגע.

2. אני לא אוכל טוב.

3. אני לא עושה ספורט.

4. אני באמת צריך לנקות את הראש.

 

התחושה די מגעילה, של כלום כזה, ריקנות, שגרה שכובשת ותופסת נפח נכבד מדי מהחיים שלי.

 

עדי התביעה היחידים הם הספרים הרבים שסובבים-סובבים אותי, מפנים כלפיי אצבע (או שמא סימנייה?) מאשימה כאומרים:

 

"מתי כבר תקרא אותנו?"

 

והרי תמיד יש סיבה לדחות קריאה בספר. יותר מזה, תמיד יש סיבה טובה לדחות קריאה בספר. או כתיבה, לצורך העניין. אבל קריאה היא אחת מחוויות החיים החיוביות ביותר שקיימות.

 

גם טיולים.

 

אני חייב לעצמי צימר בצפון. ויום ספא, וטיול בירושלים. והכל רק בשביל בלונדי שלי- עוד לא הגענו לטיולים שאני חייב לעצמי.

 

יש 2 טיולים שאני חייב לעצמי, שניהם בעקבות ספרים שכתב ז'ול ורן- "שלושה שבועות בכדור פורח" ו"מסביב לעולם ב-80 יום". הכותרים כבר אומרים הכל, חוץ מהיעד של הראשון, שהוא למי שלא יודע/ת, אפריקה.

 

ואני גם חייב לעצמי טיולים לכל המקומות הכתובים במגזין טראוולר שאני מקבל מדי חודשיים.

 

וגם אלה מהספר "1000 מקומות לראות לפני שנמות".

 

וחוץ מזה אני רוצה לראות את העולם. את אירופה ואמריקה, אוסטרליה ואוקיאנייה, אסיה ואפריקה, ואנטארקטיקה.

לראות את הטבע.

את המקומות המעטים שעוד נותרו בעולם, בהם בני אדם אינם נמצאים בצפיפות העולה על הצפיפות מקבעת המחשבה בה אני חי.

 

כבר התלוננתי כאן פעם על הבעייתיות ביחסי התדירויות של הופעת בני אדם בעולם להיעלמותם ממנו, ואינני חושב שאני מגזים שאוטוטו אני אפספס המון הזדמנויות לראות דברים שכבר לא ניתן יהיה לראותם בכוכב שלנו.

 

כל זה מבלי לחשוב על מה שמחוץ לעולם שלנו. שרק לזה, מגיע פוסט...וואחד פוסט.

 

Roads go ever ever on,
Over rock and under tree,
By caves where never sun has shone,
By streams that never find the sea;
Over snow by winter sown,
And through the merry flowers of June,
Over grass and over stone,
And under mountains in the moon.
Roads go ever ever on
Under cloud and under star,
Yet feet that wandering have gone
Turn at last to home afar.
Eyes that fire and sword have seen
And horror in the halls of stone
Look at last on meadows green
And trees and hills they long have known.


-מתוך ההוביט, ג'ון רונלד רעואל טולקין


נכתב על ידי , 7/3/2011 23:38   בקטגוריות החיים החדשים לאחר הגירוש, שחרור קיטור, פילוסופיה בגרוש  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

10,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לarvandor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על arvandor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)