לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין זינוק לזינוק


יומנו של תייר בעולם מוזר. הגיגים, מחשבות, רעיונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2010

"חמוצות, אפורות, מרירות..."


שלום ילדים.

 

תמיד רציתי שהבלוג שלי יהיה הרבה יותר מסתם יומן רשת, ושתוכן מעניין ומגוון בנושאים שונים יוצק אליו מתוך ראשי המבעבע במחשבות.

 

זה לא יקרה היום.

 

היום אהיה קצת סטיגמה של לסבית, וגם אקצר (מסיבה שתובהר בהמשך).

 

אני פשוט רוצה לפרוק קצת.

 

היה לי יום פשוט מגעיל.

 

סבא שלי עבר ניתוח אתמול, וכשהוא יצא ממנו, סבתא שלי נפלה ביציאה מהבית חולים וקיבלה מכה חזקה.

 

שני האנשים האלה, שעברו שניהם את גיל 60, עלו ממרוקו, הם האנשים היחידים בעולם שמעריצים אותי הערצה לא מוסברת שמעולם לא השכלתי להתחיל להבין אותה, אולם היא בהחלט נעימה לי.

 

אני אוהב אותם מאוד מאוד, וקשה לי לשמוע כל דבר קשה עליהם. אז זה קצת מטריד ביותר ששניהם, ביום אחד, עוברים כאלה דברים. מאוד מטריד. ועוד עם ההפתעה של סבתא.

 

חוץ מזה, פגשתי את זה יהיה שאחראי על נושא האינטרנט במקום שאני מתנדב בו. יש שם מישהו שמרגיש שאני קצת מאיים עליו, ומזלזל בי, ומתנשא עלי.

 

כנראה שיש מצב שהאחראי החדש הזה ימנה אותו לרכז תוכן.

 

אני מרגיש שההחלטות כבר התקבלו, שמה שאני אומר נופל על אזניים ערלות, ושאיש שממש לא ראוי לכך- וחמור מזה, איש שאני לא מסתדר איתו- יקבל מעמד בכיר משלי.

 

איך אני אמור להרגיש? לפרוש ממה שאני עושה רק בגלל הארור הזה? ממש מעצבן.

 

וכל זה, כשביום שישי יש לי מבחן, שהלוואי והייתי יכול לכתוב עליו בבלוג, אבל משוואות המתארות כמה אוויר אפשר להחזיק בריאות ואת כושר הספיגה של הכליה אני לא יכול להכניס לכאן גם אם הייתי רוצה (ואני כל כך לא...). זה משעמם כל כך!!!

 

ושוב אני מגיע למצב טרום-מבחן לא-מספיק-מוכן.

 

עד מתי?!

 

ואולי אני מתקשר אליו יותר מדי? כמעט כל השיחות הן שיחות יוצאות (וקיבלתי חשבון עצווווווםםםםם היום). וברור שאני אדבר איתך על זה, רק תתקשר קודם.

נכתב על ידי , 17/3/2010 22:54   בקטגוריות אוניברסיטה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלום גם לך!


אז כן, שלום לכולם ולצופים בבית.

 

אז נודע לך על המקום הזה.

 

נו, טוב.

 

הדבר מכריח אותי לבוא ולכתוב כאן פוסט בזמן שאני לא מוכן לכתוב עדיין פוסט חדש. בזמן לחוץ. מאוד.

 

ועוד במיוחד לאור הפוסט האחרון, שאמנם אמרת שלא ממש מפריע לך, אבל בכל זאת קשה להתעלם מהעניין.

 

אז לא, אני לא פסיק לכתוב פה רק כיוון שאתה קורא פה.

 

אני אמשיך להיות כן ואמיתי, כמו שאני יודע.

 

ולא, אני לא ארשום כאן דברים שמפריעים לי בך בלי שאדון איתך עליהם קודם (במידה ויהיו כאלה).

 

הדברים שנרשמו בפוסט הקודם היו דברים שנכתבו מכורח. למצוא קצת רע בכל טוב כדי שזה לא יהיה פנטסטי מדי. כמו האבן שמשאירים לא מסויידת בבית חדש, לזכר חורבן הבית. הם גם היו דברים לבחינה, לבדיקה, והתניתי את נכונותם בכך שלא אתבדה.

 

והתבדיתי.

 

"די, אתה לא צריך להסביר את עצמך" אתה אומר,

 

אבל אני מרגיש צורך.

 

אמממ

 

ו..

 

אני אוהב אותך.

נכתב על ידי , 16/3/2010 11:28   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הדבש ועל העוקץ


אז כמו שכבר ציינתי, כיף לי מאוד עם הנסיך.

יש לי כמה בעיות. אני מניח שלא הכל יכול להיות מושלם, אבל בכל זאת, זה מפריע לי במידה מסויימת, אני חושב. נגיד ככה, אני לא יודע אם זה מפריע לי, אז כדאי לכתוב את זה.

הפסקת ביניים:

"Write it down"- נשמע די טוב.

"לכתוב את זה למטה"- נשמע ממש לא טוב.

א. הוא צעיר ממני. זה לא מהווה בעיה כשלעצמו, זה אפילו טוב, זה מושך אותי במובן מסויים. אבל הוא לא התגייס עדיין, ואני חושש לו מאוד. מה יהיה על הקשר שלנו בצבא? הדברים האלה בכלל נשמרים בצבא? אני גם מרגיש שהוא חווה דברים שחוויתי בעבר. Been there, done that. וזה נכון לגבי הרבה דברים. הרבה מאוד דברים. לפעמים הוא מדהים אותי בבגרות שלו, אבל לפעמים לא.

ב. הוא מופנם. הוא יכול בחברה לא לדבר כל כך הרבה. וזה יפה לו מאוד, באמת. אבל לעיתים, עם דברן כמוני, זה יכול להציק מעט, ואני מוצא את עצמי מנסה לחבר אותו לשאר. אני מניח שזה פשוט טיפוסים שונים של אנשים, והאמת שאנחנו משלימים אחד את השני, אז אולי זה לטובה.

ג. הוא דיסקרטי. קשה לי עם זה, באמת. מה הבעיה לספר לי דברים? אני אוהב אותו ותומך בו, אז למה לא? לפעמים אני מרגיש שהוא אומר את זה רק כתירוץ שלא לעשות דברים מסויימים. פעם אחת, לאחר שסיפרתי לו משהו די אישי (שממילא התכוונתי לספר), ביקשתי ממנו שיספר לי סוד ממאגר הסודות שלו (גם זו שיטה להוציא סודות מאנשים...). כשהוא סיפר לי, זה לא נשמע לי סודי כל כך. נכון, יכול להיות שמבחינתי משהו הוא חסר חשיבות יחסית, אולם מבחינתו זה רב משמעות. יכול להיות.

ד. פעמים רבות הוא מתחיל משפט ולא מסיים. "לא חשוב". הוא קצת חסר בטחון עצמי, וזה קשה לי קצת. אני לא רוצה להיות בקשר בו אני דומיננטי מדי, שתלטן מדי, אסרטיבי יותר. אני רוצה בן זוג, ולא ילד. זה גורם לי לחשוש לגבי עתיד הקשר.

אבל באמת שאין עליו בעולם כולו. אני אוהב אותו.

הוא מושלם. וכיוון שהוא לא מושלם, הוא מושלם.

אני לא יודע אם אלה דברים שממש מציקים, פשוט הייתי צריך להוציא את זה החוצה, ואין דרך טובה יותר מכתיבה לעשות זאת. מה דעתכם?

וואו, אני מקווה שלא קראת את זה. אם כן, אני מתנצל. סביר להניח שבזמן שאתה קורא את זה כבר התבדיתי.

נכתב על ידי , 2/3/2010 20:59   בקטגוריות החיים החדשים לאחר הגירוש, היסטוריה אישית, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

10,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לarvandor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על arvandor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)