הבוקר ראיינו את אריה דרעי בטלויזיה, בערוץ 2.
הביאו אותו לדבר על היום הזה, שקשה להתחבר אליו, ושסקרים מראים שבערך חצי מהציבור כלל יודעים על מה הוא בכלל נקבע.
הוא דיבר הרבה על שנאת חינם, ועל מה אנחנו צריכים לעשות, וכמה צריך לבוא מתוך חיבור ולא מתוך פירוד.
הייתי רוצה לשאול אותו, היכן אותה אהבת חינם שהוא מדבר עליה, כאשר הוא, קהילתו, אנשיו ומפלגתו באים בדברים או עוסקים בנושאים הקשורים לקהילה שלי- להומואים, ללסביות, לביסקסואלים ולטראנסג'נדרים?
והאמת שכבר נמאס לשמוע (כן, לא רק לי, מסתבר) את הדו פרצופיות הדתית-ממסדית הזו, שמדברת ואומרת מה שנוח מתי שנוח ואיפה שנוח, ועושה ההיפך בפועל- כי נוח. מדברת אהבה ופועלת שנאה, מדברת שלום ועושה מלחמה. די! איף! זה פשוט מסריח!!!
זו הבעיה שלי עם "ימי פעם בשנה". כל השנה חיים כאילו אין דין ואין דיין, הכל מותר, הכל בסדר, החוקים רק כתובים, אבל מותר לעשות מה שרוצים ולהתנהג איך שרוצים. מותר לזרוק אבנים, מותר לשנוא חילונים וערבים והומואים ושמאלנים. מותר. כל ההלקאה העצמית, ההכאה על חטא, הוידוי וחשבון הנפש מתנקזים כולם לימים ספורים, בהם פתאום כולם מלבינים והופכים ליונים צחורות כשלג, כולם מחבקים ומצטערים ואוהבים ומדברים על כמה חבל שזה המצב ואוי אוי אוי, ומזילים כמה דמעות תנין, והנה יש לנו חיים מגוונים בהם אנו חוטאים ומצטערים לחילופין- עם הפרדה בזמן כמובן.
אין צורך בבית נקי. אפשר לחרבן בו ולמרוח את החרא על הקיר, ואז פעם בשנה לעשות פוליש יסודי. הגיוני? הגיוני.
וזו כל מהותו של היום הזה, ט' באב.
בט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וילכו במדבר 40 שנה בגלל חטא המרגלים. תזכורת: דקה לפני הכניסה לארץ, משה שולח 12 מרגלים, שליח מכל שבט, לדווח על מה שקורה בארץ ולהביא מידע מודיעיני, לפני שעם ישראל נכנס באמ-אמא של מי שחי פה, כי אלוהים החליט לתת להם את הארץ.
הם נשלחו להגיד מה יש פה.
ואת זאת הם עשו. הם סיפרו על מים, שפע וכל טוב, הביאו גם אשכול ענבים שהיו צריכים לסחוב אותו כולם יחד כדי להביא אותו מרוב שהוא גדול, מהזן שככל הנראה היה נכנס לספר השיאים של גינס ומקבל תמונה שיווקית, וסיפרו גם על האנשים שם.
חומות בצורות, ענקים, צבאות שלמים.
וזה היה חטא. אתם מבינים? האמת היא חטא. מילוי השליחות שלך היא חטא. לפעול לפי הרציונל זה חטא. הם היו צריכים לצנזר.לשקר. לחשוב על האינטרסים של ההנהגה.
כל הפרשה הזו היא מסר חד וחלק לפוליטיקאים- יש אמת של מציאות, ויש אמת של דיבורים. ומישהו בכלל חשב להאשים את אלוהים שנעלב כל כך מהר וגוזר ישר גזירות חמומות מוח? ודאי שלא! הגיוני? הגיוני.
בט' באב נחרב בית המקדש הראשון. זה באמת היה סיפור מצער. ממלכת יהודה התעקשה, ובצדק, על עצמאותה, מפני האימפריה הבבלית שקרנה החלה לעלות. רק חבל שמלכי יהודה דאז הימרו על הסוס הלא נכון, ותמכו במצרים- האימפריה השוקעת- ולא בבבל. אם זה היה קורה, סביר להניח שיהודה עדיין היתה נותרת על כנה.
אבל על בית שרצחו בו מדי יום ביומו עדרים שלמים של בעלי חיים באכזריות כזו, שנהרות של דם היו זולגים ממנו, איברים פנימיים מושלכים בכל מקום, והכל באמונה כי קרבנות מכפרים על חטאים- הם העיקר- צריך לברך על שנחרב, ולא להתאבל! אבל עם ישראל ימשיך לבכות על אשליה.
לצורך העניין, אם הווכף יחליט פתאום שעקב היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי, כדאי לו להתחיל להשקיע בנדל"ן, וימכור לנו את הר הבית מרצון, והמסגדים יפורקו וייהרסו, ונבנה את בית המקדש- אז זהו? גמרנו? אושר ועושר? ברור!!! הגיוני? הגיוני.
בט' באב נחרב בית המקדש השני. במקום להרכין קצת את הראש ולהבין שאנחנו לא יחידים בעולם, להתנהג קצת כמו העמים שסביבנו, לשמור על תרבות ואוטונומיה ולא למרוד ברומא, בחרו הקיצונים- בניגוד לעמדת הרבנים דאז- למרוד ברומאים. כל הכבוד. איזה גברים. וכשכל מה שנשאר היה ירושלים בלבד, הקיצונים גם שרפו את מחסני התבואה של ירושלים, כי הם שייכים הרי לשמאלנים. אז יופי, הרסתם את בית המקדש השני והשפלתם את ישראל. כל הכבוד. אבל גם להתמודד עם זה הם לא יכולים, ככה זה ימנים. להתעקש. במצדה, אחרוני הקיצונים פשוט התאבדו.
כי אם כולנו נכשלנו, כדאי כבר להתאבד. הגיוני? הגיוני.
בט' באב נפלה ביתר במרד בר כוכבא. היה הגיוני להתחיל עוד מרד 100 שנה אחרי החורבן, כשכלי הנשק שיש בידך הם אתים ומעדרים, ואתה יוצא נגד האימפריה החזקה בעולם בשיא עוצמתה וכוחה. כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל וזהו, וחייבים להילחם. אז יופי, כל הכבוד, התחלתם גלות של 2000 שנה ונפוצתם לכל עבר. אדמה, זיקפה, קנאת פין זה מה שחשוב- לא החיים עצמם. ימני זה הגיוני. הגיוני? הגיוני.
בט' באב חרש טורנוסרופוס הרשע את ציון. אינני יודע מי היה טיניאוס רופוס זה, שבשל מעשהו זה זכה לתואר "טורנוס" (אכזר בלטינית) רופוס מהיהודים, אבל ברור לי שהוא היה קצין אומלל שקיבל את הפיקוד על האזור האומלל הזה- משימה אומללה לכל הדיעות. מה שהיה בטוח, שאחרי 10 מרידות, היה צורך לתת כאפה לילד הזה, עם ישראל, כי לרומא אין זין בשבילו. אז זהו, אין כניסה לירושלים ליהודים, ותיבנה שם מושבה חדשה, בסגנון רומאי אס-לי. תיאטרון, מירוצי סוסים, בתי מרחצאות, תעלות ניקוז. פשוט נורא, נכון? צריך לבכות על זה! הגיוני? הגיוני.
בט' באב 1492 גורשו יהודי ספרד. כלומר, מי שלא רצה להתנצר. אז נכון, זה לא הוגן, אבל בימים חשוכים כאלה, אפשר קצת להתפשר. אפשר קצת להוריד את הראש, ואת הכיפה מהראש, ולהיות יהודי בביתך. המון עשו זאת. אבל לא. פסקי דין מאותה התקופה מדגישים בבירור- למות ולא להתנצר!!! כי גם אם היהודים עצמם לא יחיו, העם היהודי יחיה! ככה זה, "מהות העם היהודי", הרעיון, הרוח, שווה להרוג בשבילו את הילדים שלך. הגיוני? הגיוני.
בט' באב נשרפו עותקים רבים של התלמוד בצרפת. אותו תלמוד שכתובות בו הלכות רבות שנקבעו לדורות, דור אחד לפני 2000 שנים שקבע דברים לכל הדורות שאחריו. השמש סובבת סביב כדור הארץ, עכברים נוצרים מחיטים רקובות, בנות ים אכן קיימות, אסור לדבר עם נשים, יש לרצוח ולרדוף את מי שהולך לעבוד את ישו, לאהוב את בן זוגו, או סתם לחתום על הסכם אוסלו- אלא רק מתי מעט מפניני החכמה התלמודית. בורות ושמרנות הן לא מילים גסות. כל כך עצוב. כל כך עצוב שנשרפו ספרים רבים כל כך, עם מסרים כל כך חיוביים. הגיוני? הגיוני.
וואי, כמה דברים עצובים קרו ביום הזה!!! ממש לבכות! תראו כמה החיים שלנו רעים עכשיו, כמה רע שאין לנו מדינת הלכה, כמה נורא!!!
אבל בעצם, לא כזה עצוב לי משום מה. מעניין למה.
אבל בטח אני לא מבין, שונא חינם שכמוני. רדוד. בלי קשר לשורשים. אבוי לי ואוי על נשמתי.
רני ושמחי בת ציון- כי גדול בקרבך הרצון לחיות.
הגיוני? הכי הגיוני!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: