בין זינוק לזינוק

טוב, אז באיחור מה. סיכום.

אני מצטער, אבל זה הולך להיות עוד פוסט מרמור. כן, אני יודע שהיו רבים כאלה לאחרונה, רבים מדי, אבל זה מה ששולט כרגע בחיים שלי. זו האווירה. וזה יהיה גם כאן. רציתי לכתוב כאן המון דברים אחרים ולא ממש הספקתי.

אין דבר. בז"ל יתגבר.

היתה שנה מעפנה.

מה מעפנה, שאין דברים כאלה. מעפנה כל כך, שאפילו אהוד אולמרט, אדם מעפן לכל הדיעות- הכי מעפן- היה פחות מעפן מהשנה הזו.

שנה של בזיון.

המציאות ידעה להתעלל בי השנה. היא התחילה דווקא טוב פחות או יותר, עם השחרור שלי מצה"ל וקבלתי למסלול המצטיינים, אבל משם הכל הלך והסתבך.

הכרתי אדם מיותר שעתיד היה לגרום לי רק כאב, כשבעצם ניסיתי להתחבב עליו כל הזמן.

משום מה, לא הצלחתי להפציץ בציונים. לא הצטיינתי הצטיינות יתרה כמו תמיד.

הפסדתי בקרב רומנטי על ליבו של בחור חמוד ביותר, לאדם שלא ממש ברורות לי כווונותיו לגביי רוב הזמן.

נכנס שקרן בן זונה לחיי, שרק הסיג אותי לאחור, ימח שמו.

השמנתי, כמעט ולא עשיתי ספורט.

הפוליטיקה האוניברסיטאית לקחה ממני זמן  לא מבוטל וייאשה אותי באדישות שלה. האם זו הדרך? שאלתי, ונותרתי עד היום ללא מענה.

נסתיימה לה השנה בקשיים מרובים.

קרובי משפחה חולים, מזכירים לי שעד כמה שנראים לי העצים ביער החיים שלי זקופים ותמירים ונאים וחזקים, גם הם יכולים להישבר ולהותיר אותי ביער מת.

ב-1 באוגוסט קרה משהו. קרה משהו שם, קרה משהו לידי, קרה משהו שהפסיק חיים של אחרים, קרה משהו שהפסיק את החיים שלי.

וכן, גם אני תוהה לעצמי למה, מה הקטע שלי, מה הדרמה והטלנובלה והסיפור.

נכון, היה משהו נורא. רע. ללא ספק. אבל עד כמה זה יכול להשפיע?

המון, מסתבר.

אז כנראה שזה הוציא אותי מהאיפוס לחלוטין. והמצב בלימודים בקאנטים, ואני צפוי להיות מגורש ממסלול המצטיינים.

וכנראה שאבא חורג יידע בקרוב, וכבר התחיל לחשוד, שזה סבבה באופן כללי, משהו שצריך להתמודד איתו, אבל כנראה שיקרה הגרוע מכל, ואני אעוף מהבית, בשתיקה רועמת שאינה מלווה ע"י קול מחאה כלשהו מאמא שלי. חבל.

ובסוף לא תהיה לי עבודה באוניברסיטה, כי גם לה אין כסף, והתקן בוטל, ואז כל דבר אחר יהיה בזבזני מבחינת זמן והשקעה, ויגבה מחיר יקר מהלימודים, שמצבם רע בלאו הכי.

והחיידקים איכזבו, וכנראה שלא זכיתי לגלות משהו מעניין, וגם לא זו תשובה, אבל בהחלט איבדתי הזדמנות למקפצה עצומה מעלה.

ואני אבוד בכיוון, שלא בטוח עכשיו עד כמה הוא יעיל לי. כשהחלומות מתנפצים, והמציאות מכה לי על הפנים, האם לא כדאי יהיה להשקיע בהווה?

עוד נראה.

תכלה שנה וקללותיה.

שנים זוגיות טובות יותר.

דייייייייייייייייי

נמאס ליייי!!!!!!!

מעבר לשנה בכללותה שכבר נגמרה ועדיין זקוקה לסיכום שיהווה בקורת נוקבת עליה, על כלל חודשיה, שבועותיה, ימיה, שעותיה, דקותיה ושניותיה, וכל זאת כיוון שהיא היתה כזו גרועה, אז הזמן הזה כעת הוא אחד הגרועים מכולם (למרות שהיא כבר נגמרה..)

נמאס לי כבר מהמבחנים האלה, מהלימודים האלה.

אני גורר אחרי יותר מדי מועדי ב', לעיתים גם ג'. אז נכון שהעמסתי על עצמי, אבל אני עד כדי כך גרוע?

הציונים לא מספיק טובים, הממוצע לא מספיק טוב, אני שאנן מדי לקראת מבחנים ואז לחוץ אטומית-בכוח-החזק לילה לפני מבחן לסיים לעבור על כל החומר (אבל בכל זאת טורח לעדכן כאן ולהפסיד כנראה כמה נקודות עקב כך...), והמבחנים עצמם רעים, מגעילים, מטופשים.

לא יודע מה קרה לי. הייתי גם בעוד אוניברסיטה, זו מהזן הפתוח, כשהייתי בצבא. זה לא היה ככה.

ועוד כל הקיץ הזה בא והפך לי את החיים.

לא יודע לא יודע לא יודע!

שונא לא לדעת.

שונא שהחיים שלי נעצרים ככה.

שונא חובות מטופשות.

אבל-

ככל הנראה, מגדיר כך את העניין ומתלונן רק כשאני לא מרוצה וכשקשה לי. ואיפה הייתי אני, וואלבי חצוף, כשנפלו חללים בדרך?! בתיכון לא התלוננתי, למרות שהיו כאלה שנפלו. בפתוחה לא התלוננתי, בפסיכומטרי לא התלוננתי. הוצאתי את המאיות שלי ללא מאמץ ממשי, ובלי להביט אחורה.

אז כעת, אני זה שנופל חלל. או מועד. לא עקרוני.

אבל זה מה שקורה. אז כמו שהשתקתי אחרים עתה.

אשתיק את עצמי כעת.

יש לי עוד חיים. אולי הגיע הזמן שאשתף כאן יותר.

שאלון ענק!!

כל הכבוד ילנה! 

אם היית גוססת ברגעים אלו מה היו מילותייך האחרונות?
היה טוב, וטוב שהיה.

אם הייתה לך מכונת זמן,לאיזה זמן היית רוצה לחזור,ולמה?
לפרהיסטוריה, כדי לתעד מה היה שם, ולרגע יצירת היקום, כדי לצלם ולהוכיח שזה לא היה אלוהים.

מה הלקח הכי גדול שלמדת מהחיים?
ענווה- גם אם קיבלת החלטה, אל תצא מנקודת הנחה שהיא הצודקת, צא מנקודת הנחה שהיא הצודקת ביותר מהאפשרויות שניתנו לך.

איזו עצה היית נותנת לילדייך בתחום החברתי?
זכרו שאינכם שווים יותר מכל אדם אחר.

איזו עצה היית נותנת לילדייך בתחום הרומנטי ומדוע?
אל תבואו לאהבה מתוך צורך- בואו לאהבה מתוך רצון, מתוך הבנה ששם לא תמצאו את עצמכם "שלמים" יותר, אלא אתם שלמים כבר עתה- ותמצאו את מה שאתם מחפשים.

אם תהיו אובססיביים לגבי קשר, תרצו כל הזמן "ליפול" על אנשים, תמהרו מדי, ותשקיעו יותר מדי רגש איפה שלא צריך.

מה היית רוצה לומר לשונאים שלך?
WATH YOUR BACK

איזה חלום היית רוצה להגשים ברגע זה?
לטוס למאדים!!! (ולחזור בשלום כמובן..)

אם היית גוססת מה הייתה הבקשה האחרונה שלך ומדוע?
עשו טובה, קחו מה-DNA שלי ותמצאו מתנדבת שתסכים להיות האמא של השיבוט שלי.

מעניין יהיה לחקור את זה.

מי היית רוצה להיות בגלגול הבא?
אני עצמי כמובן!