וואו, פשוט אין דרך לתאר עד כמה אני מתחברת לשיר הזה (ולכל השירים שלו, אבל אנלא אכנס לאובססיה הזאת עכשיו~).
למה כל כך קשה בימינו לקבל את השונה ?
אני זוכרת את היחס שאני קיבלתי ביסודי, כי שמעתי מוזיקה מסוימת והתאפרתי בצורה מסוימת והיה לי שיער מסוים וכאלה.
זה כזה מזעזע, אנחנו פשוט לא מסוגלים לחיות ביחד?
מה ההגיון בלהילחם בזמן שאנחנו רוצים שלום?
ותכלס שכולם רוצים שלום..
אבל עזבו, אני מדברת בגדול,
כל כך קשה לנו לקבל אחרים.
גם כל הסטיגמות וכאלה 'פריק' 'ערס' 'פרחה' וכאלה, כאילו מה הקטע ?
למה לתייג אנשים ?
אנחנו נוכל להגיע באמת לשלום, רק אם נוכל לחיות בהרמוניה, אם נוכל לקבל אחד את השני,
לא לרדת על אחרים, לא לנסות לפגוע,
לנסות להפיץ רק טוב.
זה לא כזה קשה, נכון ?
תחשבו שבכל יום תעשו משהו טוב לבנאדם אחד, או לשניים.
וכל אחד מאלה שעשיתם להם משהו טוב, יעשו משהו טוב לאחרים.
תחשבו איך העולם שלנו היה נראה אז.
נחמד, לא? :)
אז בואו נעשה לנו מטרה: כל יום לעשות משהו טוב, או סתם לשמח מישהו.
(אגב, הסרט 'תעביר את זה הלאה' מדבר בדיוק על זה, אם אנלא טועה.)
זה באמת לא כזה קשה, לשמח מישהו.
וזה באמת יהפוך את העולם למקום טוב יותר. :)
כינוי:
HeartBeat.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
