ילדת הגבעות

לצאת -  או לא לצאת למחנה סיירים?

אני מתלבטת כבר די הרבה זמן וצריכה כבר להחליט.

שנה הבאה אני נכנסת להדרכה=]=]=] כמעט בטוח.

זה טיפה מלחיץ אותי - אני צריכה להתנהג בצורה דתית יותר בשביל "לתת דוגמה לחניכים"?

 אני אמנם לא שומרת נגיעה - אבל זה מתבטא רק בזה שהחברים של ההורים שלי מחבקים אותי, או שאני לא נרתעת כשבן מתקרב אלי, או שלא אכפת לי לשבת ליד בן באוטובוס. ואני לובשת חצאיות לא מאוד ארוכות. ואני לא מקפידה כ"כ בתפילות.

מה, אני צריכה להתנהג בצביעות?

כי כל המדריכים שהיו לי, תמיד הם היו מקפידים כ"כ, ותמיד תהיתי אם זו לא העמדת פנים שהקומונרית מכריחה אותם להשתתף בה. וכל השיחות מוסר האלה - אני ילדה בעצמי, איך אני יכולה להראות לילדים קטנים את הדרך?

כ"כ נמאס לי מהם כבר. באמת. כל פעם הם באים, כאילו הם חלק מהשבט, וכל מה שהם עושים זה רק לגרום לבנים להתנהג כמו יצורים ולבנות לתנהג כמו פרחות. יאללה. שיעופו כבר. אני שונאת אותם.

היום התקשרה אלי מישהי שמרכזת התנדבויות, ושאלה אם אני רוצה להתנדב בקיטנה בגוש עציון עם ילדים ממפגרים. אמרתי לה שאני לא מעוניינת.. נראה לי שהיא לא כ"כ הבינה שאני באמת לא מסתדרת עם הילדים האלה, ואני לא מצליה להביא את עצמי להתחברות איתם - קשה לי לראות אותם, והלב שלי נקרע מלהסתכל עליהם ולחשוב על החיים שלהם, ואיפה הם ייגמרו.

אבל היא סתם התאכזבה ממני, וחשבה שאני עצלנית.

http://yes.walla.co.il/?w=1/7533/1299897

זה כזה שיר מקסים! באמת!

אז לילה טוב,

 אני.

(אני מקווה שהפוסט הזה לא ישעמם.  המוח שלי כ"כ מבולגן כרגע.... שזה התבטא גם פה.)