זה התחיל בשיחת טלפון שחצי מימנה דיברתי מיתוך שנה (יש אנשים בעולם שנואשים לודקה...)
זה המשיך בצפיה נואשת בשניי פרקים של האנטומיה של גריי וזה ניגמר בזה שאני כותבת עכשיו פוסט אלוהים יודע למה ....
בזמן האחרון אני לא רואה יותר תמשמעות לחיי אני כל הזמן עייפה .... ואני צריכה להשלים עבודות בסוציולוגיה ובאזרחות ויש לי מבחן ביום שישי הזה בהיסטוריה לא אישרו לי עדיין להיבחן בע"פ ואני ממש קורעת תתחת שלי כדיי לקבל 70 ... אני באמת שכבר לא יודעת מה לעשות עם אצמי ..... בדוגרי אני מנשה כמה שיותר להתרחק ממה שמזיק לי ואני מנשהלא להישבר בל זה כ"כ קשה .....
ואעעעההה אני לא מליחה לישון ....פעם חם לי פעם קר לי אני מתחילה לחשוב על כל מיניי דברים שאני מנסה לא לחשוב עליהם ...ובישביל שמישו יבין עד כמה זה נוראי זו הפעם השלישית שלי החודש שאני מעדכנת ...וזה לא קרה הרבה זמן ....בזמן האחרון ....
לקחת תסכין ...לא לקחת ולשחרר לא יודעת מה לעשות עם אצמי כבר אני משתגעת ....אני על סף דמעות ואני לא יודעת עם באמת כדאי לי לפרסם את הפוסט הזה .....מלא זמן שלא כתבתי על הדברים האלה .....והאף שלי כבר מתחיל ליצרום שניה ליפניי שהדימעה הראשונה נוזלת מעייני .....
אני אסיים את הפוסט הזה במחשבה פתוחה כי אני לא באמת יודעת מה קורה איתי עכשיו .....
-פיס- -_-"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חן.חן.חן