זהו נישברתי עכשיו באמת נימאס לי אני לא מסוגלת יותר אני רוצה לעזוב את הבית ....
אני חייה בסיוט ואני לא מסוגלת לזה יותר ...
האפשרויות היחידות הם או ליפגוע בעצמי או לעזוב את הביית ....ונימאס לי לפגוע באצמי זה לא שווה את זה אז אני פשוט
יארוז את החפצים שלי וזהו .....
אין לי מה להפסיד בדוגרי .......
גם ככה הפסקתי לעניין פה את כולם ......אין לי חברים פה יותר יש לי אחים שהם ההתגלמות של השטן ונישבג לי לחתוף מכות מהם למרות שהם יותר קטנים מימני ........
ההורים שלי שלא לדבר עליהם בכלל אבא שלי רק צועק עלי ואומר שהוא לא מרוצה מההתנהגות שלי ובלה בלה בלה ...
ואמא שלי עזבו אותה גם כה סתם .......
אבל לאן אני יברח אין לי לאן מה לרחוב ......
אין לי לאן ללכת
אבל מה שכה זה עיניין של כמה ימים עד שאני יעזוב פה את הכל .....
ומה אני עושה עכשיו יושבת פה מול המחשב ושוב בוכה ....את העצבים שלי הוצאתי על המאוורר של אח שלי ...אני חושבת ששברתי לו את הצורה ...>< אבל זה בעיה שלו ...ז"א של אח שלי ..... שילמד לא לרד עלי ...ולהרביץ לי .....
אוף אני לא יודעת מה לעשות אני כ"כ מתוסכלת
לא יודעת לאן ליפנות לא יודעת מה לעשות לאן ללכת אוף למה זה קורה לי מה כבר עשיתי שזה מגיעה לי אני מתנהגת יפה לכולם (חחוץ מלאחים שלי כי יחס גורר יחס ...)אני רוצה להתקרב בחזרה לחברים שלי אבל אני לא יודעת מה עובר להם בראש ולא באמת יצא לי לדבר עם מישו מאז תחילת החופש ......
אני שונאת החופש הזה הוא המתכון להתרחקות מחברים ומאנשים שקרובים .......
אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה אבל נימאס ונישבר לי מזה .......
-פיס-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חן.חן.חן