בחיים שלי לא הייתי במצב יותר גרוע מיזה ....
אני לא יודעת למה אבל אנשים מתרחקים מימני בקצב מטורף ......
אני לא עושה כלום והם עוזבים אותי .....
אני לא מבינה איך זה שחברות של יותר משנה יכולה להסתיים ככה
פתעום בלי התרעה סתם ככה בלי סיבה או שלפחות אני לא יודעת את הסיבה
אני לא יודעת כבר מה לעשות נישארה לי בסך הכל רק חברה אחת ....
בקושי שיש לי ידידים והכל התדרדר מתחילת החופש הזה .....
ואני לא מסוגלת להתקיים ללא אנשים שאוהבים אותי ונימצאים לצידי ללא חברים ......
אחרת אני יתחיל ליקרוס אני יותר ויותר יהיה בדיכאון יוכל בלי הפסקה ישמין כמו לא יודעת מה .....
אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב ......
כבר אין לי עם מי לדבר על הרגשות שלי על מה שאני עוברת ....אבל תאמתי עכשיו שאני חושבת על זה
זה מה שתמיד רציתי הרי אני לא יכולה או מסוגלת לספר יותר מידיי כי אנייודעת תמיד שזה ייסתים מהר ....
אף פעם לא הייתה לי חברה יותר מחצי שנה זאת אומרת מישהי שאני בקשר איתה חצי שנה רצוף ....
תמיד יש איזה ריב ענק בעמצה או שלא יצא לנו לבר הרבה זמן
וכשאמא שלי שואלת למה אני כבר לא יוצאת עם חברים אני לא יודעת מה לומר לה ......
מה אני אגיד לה שאנשים לא אוהבים אותי אז הם לא מזמינים אותי .....אבל בדוגרי אני חושבת שאני גרמתי לזה
שלא יחבבו אותי ....כי כשאני ניפתחת לאנשים הם לוקחים שניי צעדים אחורה כאילו שהאני האמיתי יותר מידיי כזה אני לא יודעת איך קוראים לזה ...אבל הוא יותר מידיי...
טוב אני ירקב לי בשקט בביית מול הטלוויזיה ....
-פיס- -_-"