בוקר יום ראשון ואתה בדלת ....
מסתכל סביב ולא רואה דבר
ניכנס לבית...
מתיישב בפינה
ובוהה בתיקרה
מזריק עוד מנת ארויין
נאנח ונישען אחורה
דימעה זולגת מעיינך על הלחי
ומגיעה לצוואר אתה מנגב אותה
בעזרת השרבול....
נירדם על הריצפה המטונפת....
ללא כרית או מיטה חמה
אתה ככה כבר חודשיים
התעוררת ואתה טועה איפה אתה .....
רואה מזרק שבור על הריצפה ....
ואז הבנת שעוד לילה בלית מסטול
ואתה חושב ומתחיל להסיק מסקנות ואומר שנימאס לך
אתה מנסה להיגמל אבל כל יום אותו דבר אתה מסיים
את היום בהזרקה ....
וככה ניגמרים לך החיים כי בבוקר שלמחרת אתה כבר לא מתעורר
וקבוצה של עכברושים מכרסמים אותך....
וכבר לא נישאר מימך כלום חוץ מזיכרון נישכח ......
וככה ניגמרו לך החיים ....
חיים שכאלה מי היה רוצה ......
-פיס- -_-"