רגע של משבר של חולשה והכל מתפרץ כל השינאה והתעווה
כלפי עצמי
כל החששות והפחדים הכל הופך לסיוט אחד גדול שמבוסס על
החיים שלי
כל הדמעות היבבות הבכי המר לפתע הכל נעצר כי הן ניגמרו
הגוף שלי התרוקן
ובועודי בוהה בראי וחושבת עד כמה מכוערת ושמנה אני
זולגת לפתע דימעה
אני בוכנת את עצמי מרגע לרגע לא מצליחה לחיות בלי חששות
או פחד
ואז אני ניזכרת בחלום האומנם הוא רק חלום אבל הוא הרגיש
כ"כ אמיתי
כל צעקע כל שפריצ של דם הכל הרגיש כ"כ אמיתי אפילו שתקעו בי
סכין
עד עכשיו אני מרגישה אותו בתוכי את
הדקירה
גם כה עוד חלום הזוי שניתקפתי בתקופה
האחרונה
לחץ הדם עולה בתדירות גוברת פשוט ללא
הפסקה
כאביי הראש לא חודלים ומניחים אף לא
לשניה
העניים כואבות ואני מנסה לישון אבל מחשבות רבות מציפות את
ראשי
כמה שאני לא מטפלת בעצמי כמה שאני לא שמה לב לעצמי אני עדיין לא מרגישה
מסופקת
ואני חושבת אולי אולי אני יתן לעצמי טיפת סיפוק עם קצת
מזוכיסטיות
הרבה זמן שלא עשתי משו כזה ...רוב הצלקות כבר
התפוגגו
אין סימנים אין זכר על הגוף החבול חוץ מזיכרונות נעימים
וזהו הכל נישכח בעצם .....
איןשום זכר לאני הישנה עכשיו אני הרבה יותר אמממ לא יודעת יצירתית
ניסתרת ......
יותר שקטה לא משתפת
מפחדת
ממש כמו עכבר קטן
וזהו
-פיס- -_-"