בא לי לעדכן.
זאת תחושה ממש מוזרה, בדרך כלל אני עושה את זה מתוך חובה וכותבת המון בבת אחת ועל הדרך גם שוכחת חצי מהדברים.
ביום שבת, כשקמתי בבוקר, אבא שלי אמר שאנחנו מפציצים בעזה. זרקתי "הגיע הזמן" גם כי אין לי שום עניין בלפתח שיחה עם אבא שלי וגם כי אני עצבנית לפני משמרת בערך כמו בזמן מחזור.
באיזשהו שלב הורידו אותי לשירות, שזה אמבולנס שמסיע אותי ועוד כמה מתנדבים מהאיזור הצפוני של י-ם לתחנה.
כפי שציינתי כבר אלף פעמים לפחות, אני מפסידה כ"כ הרבה בגלל הביישנות המטופשת שלי. אני מדברת רק עם 2 בנות ממד"א, אחת מהן היא ליאת שבאה פעם בשבועיים והשנייה היא הילה (לולי...) שהכרתי שם ושסיפרתי עליה בפוסט הקודם. זה לא שאני בכלל לא מדברת עם האחרים, אני פשוט שתקנית ואף פעם לא יוזמת שיחה. זה דפוק לאללה.
שיבצו אותי לעבוד עם רותם, ותיקה מהמשמרת שלי (יאללה שבת II) ואור שהוא אחמ"ש של שבת I וממש נחמד.
עבדנו עם נהג ממש מצחיק ונחמד שכמו כל האחרים ירד על זה שאני גרה בגבעת זאב ולומדת בליד"ה (ממש מושלמת, הא?) ><"
אז היינו צריכים לאסוף מתנדבים מאיזשהו מקום ולעשות שירות (נהגים הורידו אותם כי היה מלא בלאגן בגלל מה שקורה עכשיו). הספקנו להוריד שתיים בפסגת זאב והשלישי היה צריך לרדת באדם. התחלנו לנסוע לשם ואז הודיעו לנו על מקרה בקשר. הנהג שאל אם הוא מעדיף לרדת או להצטרף והוא אמר שלהצטרף.
הודיעו בקשר על שני ילדים שנפלו מטרקטורונים, נסיעה דחופה.
התחלנו לנסוע ואז הבנתי שזה בעיסאוויה, כפר ערבי לא מאוד סימפטי.
הנהג רצה לחכות לגיבוי שייכנס איתנו לכפר, אבל שני ערבים היסטריים אמרו לנו להכנס ושהמצב קשה. באיזשהו שלב אחד נכנס לאמבולנס ואמר שזה בטוח לנסוע, ושניסע כבר.
אז נסענו.
ממש פחדתי, מההתחלה חשבתי שזאת מלכודת ושהולכים לחטוף אותנו או משהו (במיוחד עם מה שקורה עכשיו), עד כמה שזה נשמע לכם מגוחך.
אבל אז הגענו למקום וראינו שני בני 20+, לא ילדים, ששוכבים על הרצפה. לקח לי איזה חצי דקה להבין שכל הנוזל האדום מסביב היה דם.
היה אפשר לראות שאחד מהם היה במצב יותר גרוע מהשני- ירד לו המון דם מהפה והוא לא הפסיק לרעוד. הנהג אמר לי לתפוס לו את הראש ונתן לי פידבקים, הייתי די המומה.
קיבעו אותו לקרש גב והכל והתחלנו לנסוע בנסיעה דחופה להע"כ.
לא עשיתי הרבה באמבולנס, רק ספרתי שניות כשאור וזה שלא הספקנו להוריד (משה) מדדו לו דופק.
וזה היה המקרה הכי מסעיר שהיה ויהיה לי במד"א, דווקא במשמרת ה-10.
ורק שתדעו- החדר טראומה בהע"כ ממש מרשים. והצוות ממש יעיל. אין לי מושג מה פשר הפרסומת הזו.
אחר כך חזרנו לתחנה ומצאנו קלפים... ואז גיליתי שמשה רוסי!
ולימדנו את שני האחרים דוראק, זה היה ממש מצחיק...
מבצע "עופרת יצוקה"
כמו שהזכרתי קודם, באמת הגיע הזמן שיתחילו לעשות משהו.
לדעתי זה אחד מהדברים שלא קשורים שום קשר לדעה פוליטית, שמאל או ימין, שכן אני לא יכולה להבין איך אפשר לגנות את הפעולה הזאת.
אם כבר, זה שאני ימנית ממש לא אומר שאני בעד להרוג ערבים.
אני בעד למגר טרור בכל דרך, בין היתר ע"י חיסול ממוקד (עד כמה שניתן, כמובן) של טרוריסטים ואחראים בפועל או בפוטנציה למפגעים בשטח של ישראל או לפגיעה באזרחים שלה. וכן, אזרחים שאחראים לדברים האלה נחשבים גם הם לטרוריסטים.
אין לי שום מושג לדעת איך זה לחיות בימים האחרונים (או בכלל בשנה+ האחרונה) בישובים בעוטף עזה, בשדרות או באשקלון, זה נכון- אבל אני מתארת לעצמי שזה לא גן עדן. יותר כמו גיהינום.
אני לא יכולה לתאר לעצמי מצב שבו בכל רגע נתון יש סבירות כלשהי, שלא נאמר גבוהה, לפגיעת טיל או פצצה באיזור הסמוך אליי.
המדינה מחוייבת לשמור על אזרחיה ולעשות מאמצים בכדי להגן עליהם.
לא ייתכן שמצב כפי שציינתי קודם יהווה שגרת חיים של אזרח!
היום שמעתי כתב בחדשות אומר שבבוקר נורו מספר "נורמלי" של טילים לעבר ישוב מסויים, אני לא זוכרת איזה. מיד אחר כך הוא אמר שמוזר למנות מס' טילים שנורים עלינו "נורמלי", אבל זה המצב, פשוט ככה זה. וזה נורא.
מן הסתם היה צריך לאזרחים האלה הרגשה שלמישהו אכפת! לא לספוג הכל בשקט, לא להתעלם לחלוטין!
תגובת הנגד היא הכרחית!!!
ציפי לבני אמרה היום במליאת הכנסת עובדה שכולנו כבר יודעים והעולם מתכחש לה באכזריות- המטרה שלהם היא לפגוע באזרחים, ילדים, נשים, זקנים, פשוט לפגוע באנשים- בעוד הצבא שלנו נמנע מכל אפשרות של פגיעה בחפים מפשע, ומבצע פגיעה אווירית במבנים שאומתו כקשורים לפעילות חבלנית עויינת או מבנים המכילים טרוריסטים, לא סתם פגיעות רנדומליות איפה שזה לא ייצא.
אני לא סובלת את ציפי לבני, אבל זאת הפעם הראשונה שהסכמתי עם מה שיוצא לה מהפה.
ולא יודעת מה איתכם, אבל כשאני שומעת על פגיעה במפקדות של חמאס או על רצח של פעיל חמאס, זה עושה לי הרגשה טובה, זה מחזק איכשהו. ברור שכן.
עד כאן,
כתבתנו ברמאללה,
גאולה'לה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
