אני לא יודעת מה גרם לי לחזור לכתוב פה. מעבר לזה, אני לא מבינה מה גרם לי להפסיק.

לא שיש סיפוק גדול בלכתוב בבלוגים, לא שזה מהווה הנאה ענקית או עוזר במשהו (לי לפחות). אבל משום מה אני נהנית מזה. אולי זה המקום היחיד בו אני יכולה לכתוב אחרי שלא הצלחתי לחזור ולכתוב את הסיפורים שלי למרות שהרעיונות מציפים אותו עד מעל הראש!

משום מה קשה לי לחזור לכתוב פה, יכול להיות שזה קשור לעובדה שלא זכרתי את הסיסמא שלי ונאלצתי לשלוח אותה לעצמי 5 פעמים עד שהיא הגיעה אליי ל-Email ועד שהבלוג החליט לעלות ועד ועד ועד... ועד שחשבתי איך להתחיל לנסח את עצמי. דבר שידעתי ליהרס ברגע שתחיל לכתוב כי... כי אני תמיד חושבת על עוד דברים אחרים, פתאום עולים בי דברים שרציתי לכתוב ופתאום אני כברל א רוצה משהו אחד, מרחיבה יותר מידי על אחר... ובסופו של יום יוצאת ילדה חפרנית! למרות שאני לא אוהבת את הביטוי הזה אני אשתמש בו, הוא מתאים לי. יותר מידי מתאים.

בואו נעבור נושא...

מעניין אותי מי יקרא עכשיו בבלוג שלי, מי שקורא עד פה, אני מקווה שתגיבו. אני רוצה לדעת איזה מן אנשים קוראים פה, איזה אנשים מתעניינים בחיים שלי, שאפילו לא מעניינים אותי!

בכל מקרה, יש לי המון מה לספר. מלא זמן לא כתבתי פה וכמה עבר מאז... הרבה! אולי אני אחלק את זה לחלקים? וחלק אכתוב מחר? נראה כמה כוח יהיה לי.

נתחיל בעובדה שגיליתי דבר מאוד מעניין... אני לא כזה בן אדם טוב. אני קצת... לא יודעת! אני אפילו לא מצליחה להגדיר מה לא בסדר בי. מה גורם לחברים שלי לברוח ממני, לצחוק עליי, להתעלם, לסנן, לסלק, ל... לעשות כל מיני דברים שלא ציפיתי מהחברים שלי. אבל אני לא מאשימה אותם. אני יודעת שאני לא הייתי בסדר. אני יודעת את זה! משהו לא עשיתי בסדר! אבל... אולי תגלו לי מה?

אני מסכימה לתקן הכל! מצידי, להתחיל ממהתחלה.

מעבר לזה, גיליתי שאני לא כזאת יפה. זאת אומרת, אף פעם לא חשבתי שאני מהממת, חתיכה, כוסית וכל מיני כאלו... אבל חשבתי שאני בסדר. גיליתי שגם זה כבר לא ממש נכון.

בבית הספר גם לא הולך לי טוב. עברתי כיתה, החלפתי מגמה. כן. אני כבר לא תאטרון. אני ביולוגיה! אני לא יודעת אם אני שמחה מזה או לא. בכיהת החדשה אין לי חברים כמעט (למה כמעט? כי יש שם אנשים שאני מכירה...) ותאטרון היה כיף, ביולוגיה יותר משעמם. מעניין! אבל... לא כמו המעשי של תאטרון. מעבר לזה שהחבר'ה מהכיתה הקודמת לא מפסיקים להציק. "בוגדת" "איך בי'8?" "היינו עכשיו בתאטרון! היה כיף. איך בביולוגיה?" די כבר!!!!!!!!!!

בכל מקרה, אני חושבת שכאן זה השיא, הראש שלי מתחיל לכאוב! למרות שיש לי עוד כל כך הרבה מה לספר! אבל... נשמור את זה למחר... בתקווה שיהיה לי זמן.

איך נהגתי לסיים פוסטים פעם? לא זוכרת. נעשה משהו חדש!

להתראות ידידיי!

Noa Dude

(או לא כל כך חדש..?)