אח שלי, בחור כזה מיוחד.

כשהייתי בת 4, סידרתי 3 קרקרים בשורה בארוחת הבוקר.

הוא אמר לי שאם אני אקח את הקרקר הראשון, ואעביר אותו לסוף, יהיו לי ארבעה.

כשהייתי בת 5, הוא היה נוהג לחבוש על ראשו מסכה של ליליפוט מעוות, ולרוץ אחרי בבית. הוא היה מתפוצץ מצחוק, אבל אני הייתי בפאניקה ממשית.

כשהייתי בת 6 הוא היה מכור לWWF, והכריח אותי לשחק ב"זירה".

הוא היה עושה את קול הפעמון,"דינג דינג דינג דינג דינגגגג" וזה אומר שהמשחק התחיל, הוא הציג אותי כ"חן רוכבת הבימבה המהוללת" והוא כ"יאקזונה".

כשהייתי בת 7, היה לי מוניטין של מאבדת קוקיות כרונית, אז הוא קנה לי ליום הולדת 100 קוקיות.

כשהייתי בת 8 היה לנו משחק, "מלך". כלליו היו נורא פשוטים- אם אתה "מלך" יש לך "משרת" ליום אחד.

מוזר שמכל הדברים שהוא הכריח אותי לעשות,להביא לו מים היה הכי שנוא עלי. אולם, ממש נהניתי לשבת בגיגית הכביסה, כשהוא סוחב אותי ברחבי הבית.

כשהייתי בת 9, הוא היה משחק איתי בסוני, ותמיד שנייה לפני שהוא ניצח הייתי מדגדגת אותו, עד שסוניק היה נשרף בלבה.

כשהייתי בת 12, הוא סחב אותי לקצה העיר לעלות על הר, ולהעיף עפיפונים.

כן, זה אח שלי, הוא כבר בן 20, והוא כזה מיוחד.