מחפשת שפיות

זהו!

מ' חזרה!!!!!!!

שרדתי את החודש הזה!

בסדר, אז עשיתי כמה כוויות קטנות, אבל בסה"כ אין נזק, נכון שלא כולם יסכימו איתי שכוויה זה לא נזק, אבל מבחינתי זה לא!

היום אחרי חודש סופסוף יש שיחה, אני מקווה שלא יהיה קשה מידי לחזור לשגרה, הפעם מזה הרבה זמן הרגשתי את החופש הגדול, אחים שלי ושל בעלי היו פה, וזה היה קשה, נחמד אבל קשה, לפחות למדתי שאני אוכל להסתדר עם שני ילדים או יותר, מתי שזה לא יהיה.

יש לנו היום חיסון, אני מקווה שלא יהיו יותר מידי תופעות לוואי, אומרים שהחיסון הזה הוא בלי, נראה...

שלחתי כמה קורות חיים, אני מנסה לחזור לעבוד, אני מקווה שלא יהיה לי קשה מידי לעזוב את ש' עם מטפלת או משהו, אני לא מצליחה להבין אמהות שבגיל 3 חודשים שמות את הילד אצל מטפלת מ7 עד 4, גם עכשיו למרות שהיא בת שנה אני לא אשאיר אותה יום שלם, היא צריכה אותי ואני צריכה אותה.

קראתי שפתחו בלוג של סה"ר, זה מגניב להיזכר איך פעם בתחילת הטיפול הנוכחי שלי, לפני 3 שנים, נעזרתי בהם כי לא סמכתי על טיפולית שלי, מ' , כמה דברים קרו מאז!!

ה"שכנה המכה" חשבה לעזוב את השכונה כדי שלא יזמינו לה שוב משטרה, זה משגע אותי לראות מבוגרים שלא לוקחים אחריות, למה לעזעזל היא לא מנסה להעזר ברווחה, הרי היא יודעת שמה שהיא עושה הוא לא בסדר, אז יאללה, שתטפל בעצמה, למה להמשיך לברוח??.

טוב, יש עוד מלא דברים לעשות במקום לשבת ולפטפט עם המקלדת.

שיהיה יום מעולה לכולם!