מחפשת שפיות

זהו!

מ' חזרה!!!!!!!

שרדתי את החודש הזה!

בסדר, אז עשיתי כמה כוויות קטנות, אבל בסה"כ אין נזק, נכון שלא כולם יסכימו איתי שכוויה זה לא נזק, אבל מבחינתי זה לא!

היום אחרי חודש סופסוף יש שיחה, אני מקווה שלא יהיה קשה מידי לחזור לשגרה, הפעם מזה הרבה זמן הרגשתי את החופש הגדול, אחים שלי ושל בעלי היו פה, וזה היה קשה, נחמד אבל קשה, לפחות למדתי שאני אוכל להסתדר עם שני ילדים או יותר, מתי שזה לא יהיה.

יש לנו היום חיסון, אני מקווה שלא יהיו יותר מידי תופעות לוואי, אומרים שהחיסון הזה הוא בלי, נראה...

שלחתי כמה קורות חיים, אני מנסה לחזור לעבוד, אני מקווה שלא יהיה לי קשה מידי לעזוב את ש' עם מטפלת או משהו, אני לא מצליחה להבין אמהות שבגיל 3 חודשים שמות את הילד אצל מטפלת מ7 עד 4, גם עכשיו למרות שהיא בת שנה אני לא אשאיר אותה יום שלם, היא צריכה אותי ואני צריכה אותה.

קראתי שפתחו בלוג של סה"ר, זה מגניב להיזכר איך פעם בתחילת הטיפול הנוכחי שלי, לפני 3 שנים, נעזרתי בהם כי לא סמכתי על טיפולית שלי, מ' , כמה דברים קרו מאז!!

ה"שכנה המכה" חשבה לעזוב את השכונה כדי שלא יזמינו לה שוב משטרה, זה משגע אותי לראות מבוגרים שלא לוקחים אחריות, למה לעזעזל היא לא מנסה להעזר ברווחה, הרי היא יודעת שמה שהיא עושה הוא לא בסדר, אז יאללה, שתטפל בעצמה, למה להמשיך לברוח??.

טוב, יש עוד מלא דברים לעשות במקום לשבת ולפטפט עם המקלדת.

שיהיה יום מעולה לכולם!

הי ט'

דווקא כשאת בחופש קורים מלא דברים!

(טוב האמת גם כשאת נמצאת קורים מלא דברים, אף פעם לא משעמם)

יש לי שכנה שמכה את הילדים שלה, זה מגיע למצבים שהיא משאירה עליהם סימנים, ובכלל כשהיא מתקרבת אליהם הם נרתעים בפחד! כל השכנים פה מדברים עליה אבל לא עושים כלום, הם מאיימים עליה שיזמינו לה משטרה, אבל בפועל כלום, אז התקשרתי לרווחה ודיווחתי עליה, היא (השכנה) קוראת לזה "הלשינה", אבל אני יודעת שזה לא כך, אנחנו לא ילדים בגן, היא צריכה עזרה וגם הילדים שלה צריכים עזרה, היא לא יודעת שאני זו שהתקשרה, אבל ניסיתי להרגיע אותה אתמול, היא הייתה כולה עצבנית על מי שהלשין, וניסיתי לדבר איתה שתרגיע ותנסה לקבל עזרה, הרי גם היא יודעת שזה לא צריך להיות כך, היא רק חיזקה לי את הידיעה שהיא חייבת עזרה, אני מתפללת שלא יקחו לה את הילדים אלא ימצאו דרך אחרת לעזור להם, אבל אני שמחה גם שזה לא בידיים שלי, שאני לא שותקת כמו שאר השכנים שבעצם זה שהם לא דיווחו הם משתפי פעולה.

אם רק היו לי (בילדות) שכנים שהיו מדווחים החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי, אני כל הזמן מנסה להבין למה אנשים בעצם פוחדים לדווח, למה הם משתפים פעולה עם ההתעללות? איך הם יכולים להמשיך לחיות עם פשע כזה?

טוב, שיהיו בשורות טובות.

הי ט'

את בחופש עכשיו למשך חודש, ובינתיים עברו רק שבועיים, אני יודעת שגם פסיכולוגים הם בני אדם, וגם את צריכה חופשה, אבל את כל כך חסרה לי...

יש לי מיליון דברים לספר לך, להתייעץ איתך, אני מקווה לפחות שאת נהנית לך, שלפחות צד אחד יהיה מורווח.

אח שלי י' מתחתן עוד חודש וחצי, הארוסין יהיו מחר, זה מעלה אצלי מלא דברים, אבל לא דיברתי על זה עם אף אחד כמובן.

אמא שלי התקשרה אלי להתלונן על זה שכל האחים הנשואים באים בדרישות מי' שיתחשב בהם בכל מיני דברים לא הגיוניים, כמו תאריך ותפריט וכו' ושיש להם כל מיני טענות כמו למה אצלו את עושה ואצלנו לא עשית, ואז היא אמרה שאני היחידה שיש לי זכות להתלונן ואני שותקת,היא אמרה שהיא יודעת שהיא עשתה איתי מלא טעויות, והיא לא הייתה שותפה לחתונה בכלל, אמרתי לה שבכלל רק ברגע אחרון הצלחתי לשכנע אותה לבוא, היא אמרה שעכשיו היא יודעת שגם אם לא הייתי עושה את כל ההשפלות שאבא שלי דרש ממני, (אלו היו התנאים שלו שיבוא, אני לא מסוגלת לפרט אותם) היא הייתה רבה איתו ובאה...

זה היה כל כך חשוב לי לדעת את זה! עד עכשיו חשבתי שלא היה לה מספיק חשוב לבוא לחתונה שלי, אני לא יודעת אם חשוב זו המילה הנכונה, היא פשוט השאירה לאבא שלי את ההחלטה, אני באמת מתחרטת שעשיתי את כל מה שהוא ביקש, כי לא רציתי שהוא יבוא בכלל, אבל אמא שלי אמרה שאם הוא לא יבוא אז היא והילדים לא יבואו, ואם הם לא יבואו אז אף אחד גם מהמשפחה המורחבת לא היה בא, מה יכולתי לעשות????.

אוף!!

אני רוצה שהשבועיים הבאים יעברו מהר!

ועכשיו ל"צרות" אחרות, אין לי מה ללבוש מחר :-) אני בכלל לא הטיפוס של לבוש חגיגי, חבל שאי אפשר ללכת לשמחות עם ג'ינס וטריקו :-)

שאלה יהיו הצרות שלי.

ובנימה מגחגחת כזו, נסיים.

נחזור לעדכן בקרוב.