היי, קוראים לי מאי ואני בת 13!
אין לי חיים והכוונה היא שההורים שלי עומדים להתגרש ואני לא יכולה לעשות כלום עם זה!
אני בת יחידה, ויש לי כלבלב שקוראים לו "פפי"!
בבי"ס עושים עליי חרם וזה נורא פוגע!
אפילו חברתי הטובה ביותר לא מדברת איתי1
והכי גרוע זה שאני אפילו לא יודעת למה היא עושה לי את זה!!!
אני אתחיל את הכל מהתחלה כדי שתבינו-
נולדתי באמריקה, ומיד כשנולדתי עזבנו ובאנו לישראל......
קצת יותר מדי בהתחלה, אה?
-_- -_- -_-
ביום הראשון ללימודים בכיתה ז':
"אוף, איזה יום מעצבן, אני לא מבינה למה אני בכלל חיה, יש לי 4 פעמים שעות אפס!".
קמתי בבוקר והלכתי להתקלח, בנתיים אמי הכינה לי ארוחת בוקר ואבי קרא עיתון של "חדשות אחרונות" (אתם בטח חושבים איזה משפחה טובה יש לי, אה? חכו קצת ואז תגלו הכל).
כשגמרתי ירדתי לאכול ארוחת בוקר כשפתאום גיליתי שאני מאחרת!!!
יצאתי מבית בריצה לעבר בי"הס ורצתי לעבר ביתה של ספיר (חברתי הטובה), התחלתי לדפוק על הדלת (והיא עדיין לא התעוררה!).
כשהיא קמה לבסוף התחלנו לרוץ לאוטובוס וראינו שאיחרנו והאז ישר התחלנו לרוץ לבי"ס ברגל......
"יופי, איחרנו רק ב-5 דקות וכבר נותנים לנו התייצבות!, איזה בי"ס חרא!!".
כמו בכל השיעורים נרדמתי עד שהמורה לא העירה לי!
המורה:,מאי, למה את תמיד נרדמת לי בשיעורים?!!"
אני:לא נרדמתי, חשבתי לעצמי"
המורה:"את עוד מעזה להתחצף,אני כותבת לך הפרעה!"
"מי היא חושבת שהיא,פרה, היא לא קולטת שאני לא שמה עליה!"
בעוד אני חושבת על זה לא הבחנתי בדלת שנפתחה ו............