לפני כחודש
התפרסמה הכתבה בגוגי המספרת על הליין
החדש של מסיבות הסקס לחתיכים בלבד,
האופטימיות הזהירה של מארגני
הליין התרסקה לפני כשבוע שנודע כי בעלי
המקום הודיעו שלא ימשיכו לארח את הליין.
היו המון
ביקורות על הליין ורעש נוצר אבל אי אפשר
שלא לתמוה. דבר ראשון אני
חייב לציין שלא מדובר באירוע חדש. גם
לא מדובר באחד שנמצא ב-100 ימי
החסד הראשונים שלו. הפעם
הראשונה ששמעתי על האירוע הייתה לפני
כשנה. חבר שמע מחבר והעניין
צץ לו בשיחה. המחתרתיות
הייתה מרגשת, שלחתי בקשה
אך זו לא נענתה. [לפי הכתבה
הם עונים לכולם. נפלתי בין
הכיסאות?] לא התרגשתי
מהעניין.
באותו זמן
מקום המסיבה לא היה במועדון סקס קהילתי,
הוא היה באיזה מרתף בבן-יהודה.
יכול להיות שזה לא אומר הרבה
אך לדעתי שינוי המקום לסאונה הומואית הוא
זה שגרם לרעש הפנים קהילתי. יום
הליין היה שישי בערב, דבר
שהציב תמרור אין כניסה מול הלקוחות
הקבועים, וסביר להניח שהם
התעצבנו, ובצדק. מישהו
בן 23, בתחילת דרכו שמקווה
לעשות כמה ג'ובות, לא
הכניס אותם כי הם הם היו רחוקים מידי
מאידיאל היופי שנחזה מהפרסומות שבזמן
הוורוד.
אבל על מה
הביקורת? אחד המארגנים
שאל באחת הכתבות "האם
אתם הייתם מכניסים מישהו שלא נראה טוב
למיטה?". אולי יש צדק
בדבריו. כאמור מה ההבדל
אם הסלקטור בכניסה לא יכניס אתכם פנימה
לבין אם כל הבאים לא יכניסו אתכם למכנסיים?
אי אפשר לטעון כי מודל היופי
אינו משחק סלקציה אצל אנשים בבחירת פרטנר
לסקס. הרי מקום המפגש
המרכזי והוירטואלי מתבסס כולו על חלוקה
לקטגוריות של גיל, מבנה
גוף, שעירות, תמונת
גוף, ותמונת פנים.
חלוקה מעמדית היא עניין שגור-
הנער בן ה-20, הבהיר,
שרירי, חלק,
בעל תמונת פנים מושכת ותמונת
גוף עוד יותר, והגבר המזדקן
בן ה-35 בעל מבנה גוף לא רזה
שעיר ולא שרירי עומדים במרחק רב אחד מהשני
בעמודת המעמדות...
מה שנוצר כאן
בקהילתנו הקטנה היא חברה מעמדתית בה החוק
הלא כתוב הוא שהנחשבים צריכים להיות עם
הנחשבים והפחות נחשבים צריכים להסתדר עם
השאריות בתקווה שיעלה בחכתם החריג הנחשב.
נוצר כאן סוג של משחק ליגה.
המנצח הוא זה שהשיג (לשעה,
לילה או לחיים) את
החתיך הנחשב. אך לא פשוט
הדבר כי אותו חתיך לא רוצה לחוש את הבוז
החברתי בכך שהוא עם מישהו במעמד נמוך
ממנו.
יש שיקראו
את המלל ויצקצקו בלשון, יזרקו
את הערה בנוסח ההומואים המסכנים האלה
וימשיכו לחייהם הסטרייטים בהרגשה שקיבלו
אישור לאמונתם כאילו יש משהו מקולקל אצל
הומואים. אך ההומואים לא
המציאו דבר, מקסימום הקצינו
תופעה קיימת. גם אצל
סטרייטים לפעמים יש את התמיהה "אבל
מה *היא* עושה
עם השמנמן המבוגר הזה"
נשאלת השאלה,
האם זה מה שאנשים מחפשים בסקס?
האם מרכז הכובד בסקס הוא המשא
ומתן שלפני או שמא ההנאה בסקס עצמו?
כבר התרגלתי
לתיוג המוזר ולכן אני כבר לא מרגיש מחוייבות
למשחק המביך הזה. אני מעדיף
להשאיר את משחקי הכוחות מחוץ לחדר ולהתרכז
בסקס מהנה, מעניין,
חדשני, כיפי
ומרגש.
מי איתי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
