הבלוג האנונימי שלי..
סתם בלוג בשבילי לפרוק דברים שאני לא יכולה לפרוק בבלוג שבו יודעים את זהותי.. |
| 5/2008
סיפור על איך איבדתי 3 ידידים לפני הרבה זמן ורק עכשיו שמתי לב
לפני לא זוכרת כמה זמן, בסביבות חנוכה ניראה לי. הייתי ביחד עם חברה שלי ועוד שלושה ידידים שלנו.
אחד מהם הציע לי חברות. הייתי די בהלם ובסוף אמרתי לו שלא. הוא התחיל לבכות ואני פשוט לא ידעתי מה לעשות.
אז הידיד שסרבתי לו פתאום התרחק ממני. הבנתי למה. שני הידידים האחרים שלי היו כל הזמן איתו וניראה לי ניסו לנחם אותו או משהו כזה. אחר כך, שניים מהם עברו דירה [מי שלא הציעו לי] והם חוזרים לבקר בשכונה רק לפעמים.
אז ביום העצמאות- היום, הם באו לבקר. הם היו ידידים מאוד טובים שלי, אז באתי אמרתי להם שלום והם, כאילו אני איזה טורדן אומרים באי חשק "היי" ואז הלכו לידיד שדחיתי. כאילו אף פעם בכלל לא היינו ידידים. ממש נפגעתי...
מי הבת היחידה שתמיד יכלו לדבר איתה ולבקש עצות? אני. מי עזרה להם שהייתה איזו חברה שלי שהם התחילו לחבב? אני. מי תמיד עזרה להם לא משנה מה? אני. מי עזר לי לפעמים שהייתי צריכה? הם. הם היו ידידים ממש טובים שלי. הייתי באה אליהם הבייתה, היינו מדברים, מסתובבים בעיר, מספרים בדיחות ומה לא?.. ועכשיו, בשבילם אני סתם עוד בת כלשהי... יפה מאוד. עכשיו, בשיא הרצינות, עם היחס הזה, מצידי שלא יחזרו לבקר יותר בחיים...
למה לא גיליתי את זה עד עכשיו?.. כי בפעמים הקודמות שהם ביקרו, הידיד שדחיתי בכלל היה תקוע בבית שלו על המחשב ואני הייתי מדברת איתם קצת..
אז אני לא יודעת עם העובדה שהם התייחסו אלי היום ככה הייתה בגלל הידיד שנדחה, או בגלל שהם הושפעו מהסביבה החדשה שלהם ויש עוד הרבה סביבות... אני מודה, אני ממש מתגעגעת אליהם, אבל עם היחס הזה, ואני אומרת בשיא הרצינות, לא מגיע להם ידידה כמוני...
| |
| כינוי:
לא באמת אכפת לכם...
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
