בלאט!(אה.. כן ושלום לכולם).
כבר אין על מה לכתוב! אז כניראה שאני אכתוב קצת על חיי הרוסיים-אמריקיים- יהודיים.
היי אני חיי חיים משולשים!
טוב אז לפי חיים כרוסי, אני בעל אם רוסייה ואח חצי רוסי(הו, כמה מפתיע?!).
הנה משהו מאוד משעשע שקרה לי עם אמא שלי בזמן עלייתנו לארץ:
אני הולך לי להנאתי(אני בן 9) בשדה התעופה, פתאום אני נתקל במישהו גדל קומה וכשאני אומר גדל קומה,אני מתכוון לאיש בסביבות ה- שני מטר! האיש לא שם לב שבין רגליו תקוע לו ילד שנמוך ממנו בערך פי-5. האיש המשיך ללכת וככה מצאתי את עצמי מוטל על ריצפת שדה התעופה הקרה עם יד עקומה. כשמצאתי סוף סוף את אמא התחלתי לבכות (כי לפני זה לא בכיתי)
אבל אימא שלי:" אייתן בלאט! גדי טי ביל?" "יא זייבלס טיבה יסקט"- בפירוש מרוסית: "איתן איפה היית?" "כבר נשבר לי לחפש אותך!" (בקללות כמובן, ואז היא צועקת עליי מאיפה אני מוציא את כל הקללות האלה(שהיא לימדה אותי כשהייתי בן חמש).
אחי החמור (בן 11) חייב להוסיף פלסטיק למדורה, הוא אמר לאימי היקרה שאני הרבצתי לאיזה איש גבוה. אימא שלי לקחה את החוק לידיים, ונתנה לי סטירה הגונה בידיים. מאז היד כבר לא היתה סתם עקומה אלה שבורה. ועד שהגענו לישראל אמא שלי אפילו לא ידעה על זה!
בקיצור: החיים הם בועה של הומור שחור.
או שזה בועה שחורה של הומור?!
על אבי היקר אינני יכול לספר מסיבות מסויימות. אני רק אגיד שהוא גר באמריקה.
אחרי שהתעקלמנו בארץ..
לאחר זמן קצר מצאתי את עצמי תקוע בחבורה של 15 אימואיזמים קטנים.
אבל זה דיי נחמד.
בקיצור, אם יש לכם אמא רוסייה ואבא אמריקאי ובעצם אתם יהודים מלאים.. תדעו: החיים זה לא הכל- יש דברים הרבה יותר חשובים, כמו להתאבד למשל.
ביי,
שלכם באהבה: איתן!