הסיפורים מהעבר שנמשכו להווה:
זה היה לקראת אוניברסיטה. אני ויסמין הלכנו ללמוד את אותו המקצוע, תמיד רצינו להיות עורכות דין.
"היי מילנה!" אמרה יסמין עם חיוך על פניה כאשר התעוררה. יסמין הייתה אחת החברות החכמות והטובות שלי ובעצם היו ארבעה, אליס, יסמין, ויקי ופרננדה.
אליס עם ויקי הלכו לצבא פרננדה הלכה ללמוד מחוץ לארץ.
"היי" עניתי לה.
"אני הולכת לקנות חלב" אמרה והלכה להתלבש.
כאשר יצאה הלכתי לטלוויזיה ופתאום הטלוויזיה נדלקה לבדה, זה היה מגניב ואז ראיתי ליד הדלת מין פנס, פנס כזה עם המון אור. חשבתי שרוצים לפרוץ. נעלתי את הדלת והלכתי לשבת והטלוויזיה שוב נדלקה לבדה, חשבתי שמשהו מוזר קורה, אבל זה כלום.
לאחר שכיביתי את הטלוויזיה הלכתי למטבח וראיתי משהו שקוף שיוצא בחלון. לא הבנתי מה זה ניסיתי לגעת בזה אומנם החלון ניסגר.
"אוקיי זה מוזר!" אמרתי לעצמי והכנתי אוכל.
כאשר יסמין חזרה לא סיפרתי לה כלום רק שאלתי.
"תגידי, איך מצאת את הדירה הזאת?" היא הניחה את החל,ב אכלה והחלה לספר.
"לפני הרבה שנים הייתה פה סבתא זקנה והיא הייתה קצת מפגרת היא האמינה ברוחות, שדים, גלגול נשמות וכל המיסטיקה. תמיד היה נדמה לה שבבית שלה יש רוחות, נשמות של מתים וכל זה. ולה הייתה בת זיכרונה לברכה, הבת שלה הייתה חברתה הטובה של אמא שלי, הם תמיד נפגשו דיברו וסתם כזה את יודעת.
ופעם אחת היא אמרה לאמא שלי כשהסבתא המפגרת תמות והיא תמות שבבית הזה יגור מישהו מהמשפחה שלנו ואחרי שהיא אמרה את זה לאמא שלי לאחר יומיים הם עברו תאונת דרכים. היא, בעלה ואמה נפטרו והבית הזה עבר לאמא שלי אז אפשר להגיד שזה בית שלנו." לאחר הרבה זמן של שתיקה אמרתי: "לפני כמה זמן זה היה?"
"זה היה לפני 10 שנים כשהייתי בת 10 או-9" ענתה לי יסמין והמשיכה לאכול.