RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 7/2009
עיר של קיץ
*
קיץ בחוץ. גם בפנים. כשאני יושב על הספה הכחולה במרפסת, צופה החוצה בין סורגי המעקה, אפשר להבחין בין עצי האורן הגדולים המסתירים גגות ודודי שמש מכוערים של בתי שיכון בכמה צבעים של שקיעה. לו הייתי איש של אלכוהול בטח הייתי פותח בקבוק של בירה קרה ומתענג על מנוחת סוף היום והשבוע.
*
צריך לכתוב משהו בתוך הזיעה הזאת.
*
יצאתי לטיול בשדרה ליד הבית. הלכתי לתצוגה השבועית של רכבי אספנות של מועדון החמש, ליד ההיכל. המכוניות עתיקות עומדות שם, מבריקות, ועם ישראל מטייל ביניהן וחוקר כמה כוח סוס ואיזה דגם ומאיזה שנה, כאילו הוא מבין בזה משהו. בעלי המכוניות, כמו חבורת חיילים במקלחת צבאית המשווים גדלים ומתפארים במעשי גבורה של מה עשיתי להיא ואיך הבאתי פעם לזאת, מספרים כמה עלה להם לשפץ את האגזוז וכמה הציעו להם כדי לקנות מהם את הענתיקה ואיך הם ירקו לקונה בפרצוף על המחיר המעליב הזה.
*
על הספסל ליד הבית ישב איש מבוגר עם טרנזיסטור ישן ואמר לי "שבת שלום מהסנדק". שאלתי אותו אם הוא הסנדק והוא אמר "כן, אני במקרה גר פה. יש לי פה שתי דירות. העיקר תהיה בריא ותרגיש טוב ושישמור עליך משה רבינו ואברהם אבינו וישו וכולם, הרבה בריאות אתה והנכדים שלך".
*
כל מה שיכולתי לענות לבליל הארוך הזה הזה הוא שאין לי נכדים.
*
הרבה פוסטים נכתבים אצלי בראש כשאני רחוק מהמחשב. במיטה, בשירותים, באוטו. פוסטים אישיים, פוליטיים, מצחיקים, הגותיים. אבל משהו קורה לי כשאני מתיישב מול המחשב. כל הדברים האלה שמצטברים אצלי בראש פשוט לא נראים לי חשובים מספיק, לא מעניינים מספיק, לא שווים את הטרחה של לחיצה על מקש ועוד מקש, ואני בנאדם שלא אוהב לטרוח.
*ובכל זאת, אני מחלץ מעצמי משהו. אז תעריכו.
*
לפני כמה ימים נזכרתי שפעם מזמן במעריב לנוער היה מדור בשם "נפגשנו..." ובו נערים ונערות היו פונים אל נערות ונערים שראו בקניון או בקולנוע שמצאו חן בעיניהם ועיניהן והתביישו לגשת. נוסח המודעות היה למשל, "ראיתי אותך בשישי בערב בכניסה לקולנוע כוכב בחיפה. לבשת ג'ינס וחולצה סגולה. היה לך שיער שטני ארוך. אני לבשתי ג'ינס וחולצה שחורה של אדידס והתעטשתי שלוש פעם רצוף ליד הקופה. אם את מעוניינת, צרי קשר לטלפון..."
*
והרבה זמן לא הבנתי למה לחצי מהבנות יש שיער שְׂטַני ואיזה מין צבע זה.
*
לפני כמה שבועות נפתח אצלי איזה פקק אצל הפסיכולוגית והרבה ג'יפה נשפכה החוצה דרך הג'ורה של הפה שלי. שלושה שבועות זרם ממני הסחי, אבל אז הגיעו שתי פגישות נוספות בהן לא הצלחתי לשחזר את ההישג. מה שכן, הקלישאה הוכיחה עצמה כנכונה, ובאמת הכל באשמת אמא.
*
אם הייתה לי גישה לאדמין של אתרי היכרויות, היתי סקרן לדעת, מבחינת הסטטיסטיקה, כמה מהכרטיסים נפתחים בימי שישי בלילה.
*
כשאחי הגדול-גדול, לא הדביל שבדרך כלל מופיע בסיפורי הילדות העשוקה שלי, היה ממש קטן, הוא בא פעם לאמא שלי ואמר לה "אני רוצה דבר כזה עם ציור של מיקי מאוס בחוץ שכשפותחים אותו הוא עושה 'הפתעה!!" אמא שלי לא הבינה מה הילד רוצה. האפשרות הראשונה הייתה ג'ק אין דה בוקס, או איך שקוראים לו בעברית, אבל זה לא היה זה. הרבה עצבים נמרטו כדי להבין מה הנודניק רוצה, עד שיום אחד עברו ליד חנות צעצועים וליד הקופה היה גליל גדול של נייר עטיפה עם ציורים של מיקי מאוס ואחי התרגש והצביע עליו, כי מה שהוא רצה היה מתנה, כל מתנה, עטופה בנייר עם ציור של מיקי מאוס שכשפותחים אותה כולם קוראים "הפתעה!", כל כך פשוט, מה לא ברור.
*
ושהסוף יהיה מתוק, לכבוד שבת: זה אחד השירים האהובים עליי יותר בעולם. אל תשימו לב לקליפ החובבני. תקשיבו לשיר ותנו לו לעשות לכם נעים בבפנימה.
*שבת שלום.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: