RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 7/2009
הסנדק II
בטיול בשדרה פגשתי את הסנדק. הוא ישב על אותו ספסל, עם טרנזיסטור ששידר מוזיקה מוזרה, בלי חולצה אבל עם כובע, מעשן סיגריה.
"שבת שלום מהגנרל", הוא אמר לי.
"מהגנרל? שבוע שעבר היית הסנדק!" קראתי בפליאה.
"גנרל, כן...", התעלם מפליאתי, "מה שלומך? איך אתה מרגיש?"
"בסדר גמור, תודה", עניתי, "אתה גר פה בבניין?"
"כן, יש לי שתי דירות בצפון תל אביב", אמר לי כרומז - אל תראה אותי ככה עם המראה המוזנח שלי בספסל ביד אליהו, אני מליאן אני.
"יפה, יפה", התפעלתי, מושך את השיחה, "אתה כל שישי בערב יושב פה ככה?"
"כן"" ענה, "לפעמים יש בחורות, אתה יודע". ברור שאני יודע, הבנאדם הרי מסוגל להמיס במבטו את ליבה של כל אלמנה ערירית בפרובינציה.
"נחמד", עניתי מוכנית והמשכתי "חוץ מזה, איך החיים?"
"יש לי אמא בת 85, הייתה באושוויץ", הפתיע בשינוי כיוון והצביע על זרועו.
"שתהיה בריאה", מלמלתי כמו אמא פולניה טובה.
"וגם יש לי אח אחד מניאק" הפתיע פעם שנייה.
"למה מניאק?" חקרתי.
"לא חשוב, עכשיו הוא בסדר... הוא למד להיזהר ממני", השיב.
"צריך להיזהר ממך?" שאלתי בחשש מה, כי טוב שכן רחוק משכן מופרע.
"אתה לא," חייך אליי את שיניו העקומות, "חוץ מזה, יש לי גם נכדים".
"נכדים? יפה, יפה..." זייפתי התפעלות. ובכל זאת היה לי חשוב לברר משהו לפני שהשיחה דועכת: "איזו קומה אתה גר פה בבניין?"
"לא חשוב..." מלמל מתחת לשפם ושתק, ואני הבנתי שלא כדאי ללחוץ עליו.
המשכתי עוד קצת במעלה השדרה והתיישבתי על ספסל קטן עם הספר. בזווית העין
המשכתי לצפות בו. כמה דקות אחר כך הוא קם, התמתח, נטל את הטרנזיסטור, חצה
את הכביש ונכנס לבניין הישר לאחת מדירות החדר הקטנות בקומת הקרקע, כיאה
לגנרל וסנדק בעל שתי דירות בצפון תל אביב.
*
ובכלל, זה לא הפוסט שתכננתי לכתוב הערב. בראש שלי נכתב פוסט אחר לגמרי בדיוק כשנתקלתי בגנרל, ולמי יש כוח לכתוב עוד עכשיו.
*
ולכבוד שבת: אחד הקליפים המוזרים והמעניינים ביותר שנתקלתי בהם ומזמן
רציתי לשים בבלוג. ראיתי אותו לראשונה אצל ספוטניק לפני כמה וכמה שנים,
כשהנקניק עוד כתב שם. משהו בו, שאני לא מצליח לשים עליו את האצבע, מעורר
אצלי זכרונות ופחדים לא ברורים מהילדות, אולי חלום ישן שחלמתי ונשאר לי
קבור בתת מודע. לא יודע. כל צפייה בקליפ מעוררת בי אי נוחות, קצת אימה
אפילו, ובכל זאת, אני נהנה לצפות בו בכל פעם מחדש, כמו גירוד של פצע ישן
על הברך. תודו שזה אחד הקליפים המגניבים ביותר שראיתם.
*
שבת שלום.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: