| |
מיקרוקוסקוס
נו, מה. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 11/2009
הבו לי את יוסף
בזמן האחרון הלילות שלי מלאים בהרבה חלומות ביזאריים, לפעמים כמעט לכל אורך הלילה. בחיי, סינמה סיטי נהיה לי שם בראש.
הנה, אתמול בלילה היה לי חלום ארוך מאוד שכולו התרחש במקום העבודה. בחלום ישבתי בקיוביקל של אילנה ובקיוביקל שלי איזה עובד קירח הדביק פתק על השולחן. אחת מנורות הפלורצנט בתקרה לא עבדה, כך שהיה לי קצת חשוך. כמובן שהחלום גם הכיל אלמנטים לא ממש הגיוניים, כמו למשל שמשרדי מיקרוסופט ישראל נמצאים מעבר לכביש, שם המתנתי עם עוד כמה חברים עד שתסתיים איזו ישיבה חשובה (אגב לעיסת בייגלה מצלחות חד פעמיות); חבר ילדות מעצבן שהתגלה כעובד מיקרוסופט ושחרף ניסיונותיי להתחמק ממנו התחיל לדבר איתי, ובקול צפצפני מוזר; אמא שלי שצצה משום מקום וקנתה שם נעליי נייקי אופנתיות; עובד מיקרוסופט אחר שאמר לי שכדאי לי לחכות לסוף הישיבה כי אז נקבל תלושים לאיזה בית קפה; וגם נסיעת לילה בסוף היום לנתניה עם אבא שלי ושניים מהעובדים, שמסתבר (בחלום) שהם גרים די קרוב אליי. בנתניה. החלום, כאמור, היה ארוך מאוד, אולי שעה. כשהתעוררתי ממנו, מתישהו בסביבות חמש או שש, הייתי עייף מאוד ובראשי הרדום למחצה רצו שתי מחשבות מתסכלות: האחת, שעם כל הבלגן עם מיקרוסופט והנסיעה הלילית לא הצלתי להיזכר אם העליתי הפניות לדף הבית ואיזה הספק היה לי בעבודה בכלל באותו היום; השנייה, שאחרי יום (או ליל) עבודה מפרך שכזה המחשבה שעליי לקום עוד פעם לעבודה היא ממש מבעסת.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: