מיקרוקוסקוס

לא רציתי שתחיו בתחושה שנטשתי את הבלוג או אתכם, אף על פי שזה פחות או יותר נכון. פשוט אין לי חשק ממש לכתוב. מזל שלא משלמים לי על זה.

אז קפצתי לאחל חג שמח לכולם. אני עולה צפונה לחג. היינו אמורים לחגוג את הסדר במועדון שבבניין של סבתא שלי, אבל ככל הנראה סבתא שלי לא תוכל להגיע לשם מסיבות אישיות, וגם הדירה שלה פחות או יותר מרוקנת. בזזנו את כל מה שלא שייך לבניין וחילקנו בין בני המשפחה (יש לי סט כלים, כמה ספרים נחמדים - אחד מהם נתתי לה פעם במתנה ועכשיו לקחתי בחזרה, כמה עציצים ועוד כמה פריטים קטנים). אז עולים צפונה לבני הדודים. יהיה כיף ושמש ומשפחה, וגם לא יהיה אינטרנט. לטוב ולרע.

אז תבלו ותחגגו. זיכרו את יציאת מצרים, הגידו לבניכם, איכלו טוב, טיילו, נוחו.

וזהו.

די. די. דיינו.