בילדותנו דאגו ההורים שלנו (שלי ושל אחיי) למנוע מאיתנו כמה מהדברים שיש בהם ריגוש של סיכון: קפצונים בפורים, ספריי שלג וכל דבר שמערב אבק שריפה ופיצוצים ביום העצמאות. פשרה הושגה בנוגע לספריי חוטים, אבל גם זה רק בגבולות החדר ולא בחוץ על אנשים תמימים.
אתמול בלילה נזכרתי באירוע קטן מערב יום עצמאות רחוק אחד. אבא שלי לקח אותי ואת אחי לראות זיקוקים והסכים לאחר תחנונים לקנות לנו חבילה של זיקוקים קטנים, האלה שעושים ניצוצות לחצי דקה ושמים לפעמים על עוגות יום הולדת. אני זוכר שעמדנו שלושתנו בפינת רחוב חשוכה, רחוק מהמדרחוב ומההמולה, והוא הדליק לכל אחד בתורו זיקוק אחד, ועשינו איתם תנועות באוויר לראות את שובל האור שהם משאירים בחושך בחדווה ריקנית ועקרה, עד שהזיקוק כבה בניצוצות חלושים ובאוויר עמד קצת ריח הגופרית השרופה, ובזאת תם טקס והלכנו הביתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: