מיקרוקוסקוס

אני מקנא בהרבה אנשים בזמן האחרון.

אנשים יותר יפים ממני,

אנשים יותר חכמים ממני,

אנשים יותר מוכשרים ממני,

אנשים יותר בריאים ממני,

אנשים עם גוף יפה יותר משלי,

אנשים שנהנים יותר ממני,

אנשים שמזיינים יותר ממני,

אנשים שנראה שטוב להם יותר ממני.

נכון אמא, אני זוכר, לכל אחד יש משהו מיוחד, ולי יש תכונות ויתרונות על פני אנשים אחרים, ובעינייך אני הכי מיוחד. אני זוכר את כל זה. אבל פאק איט, מותר לי. חוץ מזה, את לא קוראת פה.

אני לא חושב שאני אפס, לא. יש גבול לתסביכי הנחיתות שלי, ואני מניח שבסיטואציה מסוימת, במקום מסוים, מישהו אחר עשוי גם לקנא בי בגלל אי-אלו תכונות, אטריביוטים ומעשים שאפשר לייחס לי. וואו. זה ממש מרגש אותי. כמו שמחיאת כף מרגשת זבוב.