הלוויין ספוטניק שוגר לחלל בארבעה באוקטובר 1957. קצת פחות משלושים שנה לאחר מכן, גם כן בארבעה באוקטובר, שוגר לאוויר העולם תינוק חמוד תכול עיניים, נצר למשפחה סובייטית גאה. התינוק גדל והפך לעלם יפה תואר, חביב על הבריות ומוכשר כמו שד. במהלך חייו הקצרים עברו עליו שנים לא קלות בכלל. אלוהי הגורל העיוור [כהגדרתו] בחר בו, משום מה, למטרה נייחת: השתין עליו, חירבן עליו,שם לו מלח בתה, נתן לו צ'פחות בעורף ועשה בזזזז ועוד שלל מעשים לא יפים שהפכו את העלם הסובייטי למושא דאחקות בפינת הקפה במשרדים של אלוהי הגורל. אך העלם הסובייטי לא מוותר ועדיין ממשיך להיאבק. הוא פותח מטריה, שולח אצבע משולשת, חושף את אחוריו בהתרסה כלפי האל ולא שוכח [כמעט] לרגע את חוש ההומור. אין מה להגיד, מדובר באיש יקר, מוכשר, מצחיק ובעל תסרוקת איומה.
היום, ביום הולדתו, אני מבקש לאחל מכל הלב: יום הולדת שמח, ספוטניק ושיהיה מעכשיו רק טוב.
ואם כבר אני נוגע בתחום...לא יודע מה איתכם, כשאני רואה את המילים "מעי גס" אני רואה את זה:
יש גם מחלה לא סימפטית בשם מעי רגיז:
ובל נשכח את המעי העיוור:
ובהופעה מיוחדת קבלו במחיאות כפיים את מעי בנאי!!!1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: