מיקרוקוסקוס

-         טוב, מה אני עושֶה עכשיו?

-         עכשיו אנחנו להוריד בגדים.

-         את רצינית?

-         בטח, איך יכול בלי מוריד בגדים?

-         מה, את תראי לי את הבולבול?

-         אני יכולה עוצמת עיניים. אבל אתה יודע, אני אישה שלך אחרי הכול.

-         טוב. אבל את תורידי קודם.

-         בסדר, אני מורידה קודם.

-         חחחחח...ציצים! ציצים! יש לך ציצים!.....הה! יו, מה זה?!

-         זה הואגינה שלי.

-         המה שלך?

-         ואגינה. פות.  אתה לא יודע מה זה פות?

-         לא...כאילו, כן...אני יודע, בטח אני יודע. כאילו, בערך...רק ש...

-         רק שֶ...מה?

-         רק ש...

-         רק שֶ-מה?

-         רק ש...אם אני מתכופף, איך את...מכניסה לי?

-         חמודי, אני לא מכניסה, אתה מכניס לי. בואגינה. מקדימה.

-         פחחחח....מה, את רצינית?

-         כן, ככה צריך.

-         וואלה?

-         בטח, מה חשבת?

-         לא יודע, אצלנו במקלחות זה היה אחרת.

-         ככה עושה תמיד גבר ואישה. ככה זה מתייחדים. מקדימה, לא מאחורה.

-         אנ'לא יודע, האמת.

-         מה לא יודע?

-         נראה לי קצת מוזר העסק הזה. נראה לי את עובדת עליי.

-         בוא, תוריד בגדים שלך ואנחנו נעשה התייחדות. אני אעזור לך.

-         את יודעת מה? עזבי, בואי נשב קצת, בחיאת. יש פה אוכל, בואי נאכל, אני מורעב. תעבירי את הפיצוחים.

-         אבל...

-         תראי יש פה טלוויזיה, בואי נראה קצת.

-         אבל חמודי...

-         נשמה, אחת עשרה שנה לא ראיתי טלוויזיה. תני לראות קצת, בחייך.

-         אבל לא בשביל זה יש התייחדות!

-         נו, די, אל תבכי. הנה אנחנו ביחד. התייחדות. מתייחדים ביחד. את רואה? אל תבכי,נו.....תגידי, עדיין מראים קומדי סטור?