שכבתי על מיטת הניתוחים. המרדים, רוסי שמן ופטפטן, חיבר לי עירוי לזרוע, הדביק לי לחזה מדבקות עגולות ובדק את המכשירים שהשמיעו צפצופים מונוטוניים אחידים. הסתכלתי סביבי, מנסה לקלוט כמה שיותר פרטים בזיכרון לפני שתתחיל ההרדמה. לתוך החדר נכנסו שני המנתחים כדי לבדוק שאני שוכב בתנוחה הנכונה, שהכול מוכן. מייד הרמתי את הראש וקראתי "אני עוד לא ישן! אני עוד לא ישן! אל תתחילו!"
הם לא צחקו.
מצד שני, זו לא לגמרי הייתה בדיחה.