מיקרוקוסקוס

במסגרת שיעורי הבחירה של לימודיי נרשמתי לקורס המבטיח הזה. כפי שאתם יכולים להתרשם, יש לקורס פוטנציאל רב לסטודנט העייף ("צפייה בייצוגים נבחרים"!!), במיוחד לאחר שהוא נפטר סוף כל סוף מהמבואות המתישים של מנחם פרי וחבר מרעיו. בין היתרונות הבולטים (חה!) של הקורס הזה, מלבד המובנים מאליהם, הוא שאני יכול סוף סוף ליצור תיקייה במחשב בשם "פורנוגרפיה" בלי חשש ובלי נקיפות מצפון (להבדיל מהתיקייה "שירת ימי הביניים בראי ההשכלה" שמשרתת אותי בנאמנות מאז התחברתי לפס הרחב). בעיה קטנה צצה כשנאלצתי להשתמש בשירותי המדפסת במחשב של אימא שלי, לשם הדפסת פרק מהספר של לינדה וויליאמס בשם “Fetishism and Hard Core”. שלחתי את הקובץ במייל למחשב שלה, ואז עלתה צעקה מהצד השני של הבית: "אני לא מדפיסה את הדבר הזה!" (לעזאזל, אני חייב לצאת מהבית הזה.)

ודאי תצקצקו ותגידו: "נו, קורס על פורנוגרפיה באוניברסיטה! למה כבר אפשר לצפות?"

ובכן, דווקא יש למה לצפות. כלומר, אם יש לכם סבלנות ועצבים. הנה כך, בשיעור הראשון ביקשה מאיתנו המרצה (שנראית בדיוק כמו שהייתם מצפים ממרצה מהחוג ללימודי נשים ומגדר להיראות: נמוכה, רזה, שיער קצוץ, לסבית) לזרוק הגדרות מה היא פורנוגרפיה לדעתנו. אחרי שפלטנו (חה!) כל מיני הגדרות במשך כשעה והיא כתבה אותן על הלוח, היא עברה לשקופיות: בזה אחר זה עלו במצגת קריקטורות גסות, תמונות עירום מלוח שנה ישן, תמונות של בחורה קשורה על הברכיים ועוד ירקות, כשבכל תמונה התנהל דיון מתיש, גבה-מצח ובלתי נתפס בשאלה האם זו פורנוגרפיה אם לאו. רק בסוף, רבע שעה כבר לתוך ההפסקה, הופיעה תמונת תקריב על פיסטינג אימתני, ואז הצליחו כולם סוף כל סוף להגיע להסכמה: זאת פורנוגרפיה! הידד!

השיעורים האחרים (המעטים עד כה, לצערי הרב, בשל השביתה) הצליחו לספק (חה!) שילוב נכון יותר של דיון תיאורטי בתחום יחד עם חומר מעשי. תחילה דנים במאמר, כמו למשל על חשיבותה ומטרתה של סצנת הגמירה הגברית בסרטי הפורנו; ואז נכבים האורות, מוסטים הוילונות, ועל הקיר מוקרנים סרטי פעולה מרתקים, כמו סרטי סטאג פורנוגרפיים אילמים וחובבניים בשחור-לבן מתחילת המאה, או סצנות מתוך יצירת המופת "גרון עמוק". הצופים בקהל [אלה שאינם נשים ואינם הומואים. או אולי גם הם] יושבים וצופים חמורי סבר אגב הנהון אינטלקטואלי (הם הרי לא נרשמו לקורס כדי לראות בחורות ערומות! מה פתאום! הם רק מתעניינים באספקט החברתי-פוליטי של הפורנוגרפיה, כמובן). וכשנדלקים האורות והשיעור נגמר, הבנות קמות ויוצאות החוצה, ואילו הבנים נותרים לשבת עוד כמה דקות בשקט.

ואגב, שלא תחשבו שכל מה שעושים בקורס זה לצפות בסרטים! מה פתאום! אנחנו עדיין באקדמיה, ואנחנו גם קוראים מאמרים. כאן הנקודה להזכיר שוב שהקורס שייך לחוג ללימודי נשים ומגדר, ומשום כך יש לקחת בחשבון שעמדת המוצא שלו, גם אם היא אינה העמדה היחידה, היא די משוחדת. כך שלצד מאמרים קלילים וחביבים המתארים בפרוטרוט סצנות נבחרות מסרטי פורנו בשנות הארבעים, מופיעים גם מאמרים עיוניים נוקבים, שבאחד מהם מופיע הציטוט האמיתי לחלוטין הבא:

באופן מוזר, כשגמרתי (חה!) לקרוא את המאמר היה לי חשק בלתי מוסבר לתקוע את הפין שלי בתוך ואגינה, אך מייד סילקתי את המחשבה מהראש, שלא אחשד חלילה בשנאת-נשים מיינסטרימית (או אלטרנטיבית, לצורך העניין). ואז פתאום נזכרתי במערכון הנפלא של שי ודרור, ששׂם את כל השיח הנשי-הפמיניסטי (חה?) קצת בפרופורציות, ומצחיק אותי בכל פעם מחדש: