אוף, תראו עם איזה מין דברים משעממים אני צריך להתמודד בעבודה לקורס לאוניברסיטה.
"כבדרך אגב, מתוך שעשוע, נשלחה ידי אל כפתורי מכנסיו [...] שעשוע נערים היה העניין עד כה, אבל ברגע בו הוציא הארי את ראשו מהכלוב, ברגע בו חזיתי ב ב ש ר, נוכחתי לדעת כי מטמון טמון לנער במכנסיו. לא בדל-נערים תמים! לא זרבוביתו של גבר מגודל! מגדלור אדירים, מצבת-על לכל אבר גברי, עמוד של בשר המתנוסס אל על ונושא בראשו כדור אבירים תפוח, ככדור תותח הנטען לתוך תותח. אילו היה הנער בן-ענקים, לא היה אברו גדול יותר! כה גדול היה בשרו, עד שנדמה היה כי הנער הינו ספח לבשר, ולא הבשר ספח בין רגליו! מעולם לא ראיתי אבר נפלא כל-כך! ע נ ק!!! נוקשה! עורו החלק מתוח לכל אורכו! איזה מראה מלהיב! היתה בו עדינות של ענקים, דריכות של מנצחים! בן אלים ראוי לזין אדירים זה...ראשו של המגדל! כולו משורג בנימי דם כחלחלים , סמוק מרוב דם, מראה נאה לעין מכל מראה. כה שחורות היו השערות למרגלות העמוד, כה צחור היה עורו, כה מלהיבה היתה רקמת-הדם בראשו...והכל לי, בידי, מול עיני! "
("פאני היל, זכרונותיה של אשת תענוגות", עמוד 89)
"וכך פילסה התאווה את הדרך, ונקיקי הפך לעמק נרחב, ובשרו גדל המידות שחה במערתי, כספינה על מי מנוחות, ואף שהייתה בי רק חצי התאווה, מהר היחל הנער לגנוח ולרעוד, ואני ידעתי כי לא יוכל עוד. ומה רבה היתה אכזבתי כאשר פרץ ובאשד אדירים, הציף את גופי הפעור תחתיו.
אולם אני, כואבת נשארתי עדיין ממידותיו הגדולות, ואף כי סערתי ורגשתי, גמר הוא את שלו, בהשאירו אותי הרחק בדרך אחריו."
(שם, 90)
(בדיחות שאפשר לוותר עליהן: טקסט קשה, הא?; טקסט עמוק, הא?; שלא ידפקו אותך בציון, הא?; נשבר הזין מהעבודות האלה, הא? וכיו"ב)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: