מיקרוקוסקוס

באחד הימים, בשעת ערב מוקדמת, ישבתי במכונית לצד חבר בצומת גלילות, ממתין בסבלנות לאור הירוק.

לפתע הבחנתי בגבר צעיר צולע לעברי, אחד מאותם עשרות צולעים, מדדים, מצורעים ומוכי גורל המסתובבים בלויי בגדים בצמתים העמוסים, בפנים מיוסרות.

הוא רכן לעבר חלוני ואז שאל בנימוס: "יש לך אולי סיגריה, בבקשה?"

"מצטער", עניתי לו, "אני לא מעשן".

"טוב, תודה" הוא אמר, והמשיך לצלוע הלאה במורד הכביש.

זהו? שאלתי. זה כל מה שהקבצן רצה? סיגריה? לא כסף למשפחתו מרובת-מרודת הילדים? לא כמה מעות לקניית תרופות עבור אשתו הגוססת?

סיגריה?

האם בעצם רצה הוא לומר: "בדיוק דפקתי עכשיו ארוחת דאבל מק-רויאל במק'דונלדס פה בגלילות, וכל מה שאני צריך עכשיו זה איזו סיגריה טובה בשביל להירגע"?

סיגריה?

האם זה אומר שהמשק יצא סוף סוף מהמיתון? האם תמו כל החוליים והדוויים, התעשרו כל האביונים ונגמלו כל המכורים, עד שכל מה שקבצן מקבץ מאנשים בצומת הוא סיגריה אחת בודדה?

סיגריה?

יכול להיות שנגמר המיתון ולא שמתי לב? אולי בעצם הכלכלה התחילה לפרוח ולא הודיעו לי? ואם כן – אולי גם הגיע השלום? ואולי רון ארד חזר הביתה?

ואולי גם בעצם הגיע המשיח? ואם כן, איפה הוא נמצא? הוא ישן בכפר חב"ד? במלון בירושלים? ומה הוא עושה כל הזמן? מעביר הרצאות רוחניות? מקים מתים לתחייה? ואם כן – איפה הם יגורו? יש לכם מושג כמה אנשים מתו במאות ואלפי השנים האחרונות? איך ישיגו כל כך הרבה יחידות דיור? ואיך ייבנו אותם? יביאו פועלים זרים ששוב יגרמו לאבטלה? ומה יעשו כל אלו שקמו לתחייה? יילכו יעבוד? יישבו בבית ויקבלו קיצבה מביטוח לאומי? ובכלל – איזו קצבה אפשר לתת להם? קיצבת מוות? קיצבת תחייה? ועל בסיס אילו קריטוריונים יחליטו כמה לתת לכל אחד? זה מטריד, כי זה עלול לפגוע בקצבה שלי. וזה לא שאני חמדן או קמצן או משהו, אבל הקיצבה גם ככה לא ממש גבוהה. עדיף לקבוע קריטריונים לקבלת קיצבת תחייה או מוות או מה שזה לא יהיה. למשל, שירות בצבא. אבל רגע, מה אם הם כבר הלכו לצבא בזמן שהם חיו, זה תופס? ואם זה מישהו נהרג בזמן שהיה בצבא? לדרוש ממנו לחזור לשם? זה קצת לזרות מלח על הפצעים, לא? וגם – אם זה מישהו שמת לפני קום המדינה? הרבה  לפני? למשל, משה רבינו? בכל זאת, הבנאדם עשה כמה דברים בשביל העם היהודי. עשר מכות על מצרים ועוד ארבעים שנה במדבר איתנו, זה לא הולך ברגל. כלומר, הוא הלך ברגל, אבל זה לא מה שהתכוונתי. איך לא נתפסו לו השרירים שם? איך הוא לא חטף שברי מאמץ? ואם הוא היה חוטף – מה הוא היה עושה עם זה? מוציא גימלים מאלוהים? ואגב אלוהים, הוא קיים? ואם כן, מה יחסי הכוחות בין המשיח לבינו? שגריר? נספח? קונסול? אולי סתם דובר? ולמה זה כל כך חשוב? ואיך הגעתי מסיגריה בצומת גלילות למשיח ואלוהים? אולי אני יושב יותר מדי מול המחשב? אולי אני צריך לצאת החוצה, לנשום אוויר, לראות אנשים? אבל איך אני מסיים את הפוסט הזה? פשוט להפסיק להקליד, לשמור ולשלוח? ננסה.