כשאתה מקיא, אתה מקיא. אתה לא שולט בו. אם הוא רוצה לצאת אז הוא יוצא. כשהוא בא, הוא בא וכלום לא יעזור. הוא חזק ממך, הקיא. הוא גואה מבפנים ומשתלט עליך, משפיט אותך לרצונו. לא כמו עיטוש.
עיטוש אפשר לדחות קצת, אפשר להחניק. אפשר להתעטש בשקט, בנימוס.
הקאה אי אפשר להחניק. אי אפשר להקיא בשקט. בטח לא בנימוס. כשמקיאים זה עם הכל. עם הקולות, עם הטעם, עם התחושה. הכל.
אין כאן מסר, אין כאן מטפורה. גם לא אנאלוגיה לכלום. פשוט עובדות יבשות. תעשו עם זה מה שאתם רוצים. זהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: