מיקרוקוסקוס

הערב, בין ביס לביס בסנדוויץ', דפדפתי בדה-מרקר (שאליו מצורף גם "הארץ" בחינם) והגעתי לכתבה על הוד בלילאתה רוחמה, שהציגה את התוכנית המפורטת לחגיגות ה-60 למדינה. ובכן, הרבה מילים נשפכו על הבזבוז, הטמטום והאטימות שבהוצאת 98 מליון שקל על חגיגות העצמאות המטופשות והמיותרות האלה (וכמה חבל שזו הייתה רק מתיחה של 1 באפריל), ובכל זאת אני חייב להתמקד במשפט אחד, כמה מילים שצדו את עיניי:

"מהסכום הכולל לחגיגות יועברו  [...] 2 מיליון שקל ליצירת אווירה וכ-5 מיליון שקל לצה"ל בגין מטס, משט ומפגן צניחה."

מילא מופע לייזר, מילא מטס, משט ומפגן צניחה, אבל איך משלמים על אווירה? ועוד 2 מליון שקל? האם ישכרו את שירותיהן של דיילות כוסיות שיעמדו בפינות רחוב וילחשו באוזני העוברים והשבים "ססס... עצמאווות.... ססס... איזה כיף... שששיששששייים... עצמאות..."? או שלחילופין אולי ייעזרו בלהקות רקדנים עם טייטס שיקפצצו עם פונפונים ויקראו בקצב "הו! הא! מי זה בא? עצמאות למדינה!"?

הרי לעזאזל, אווירה היא מסוג הדברים שאמורים לבוא לבד, לא בכוח. ואם היא לא באה לבד, כנראה שאין כאן לאנשים ממש חשק לחגוג.
לא, אווירה אין כאן. הרבה אוויר דווקא כן.