הקדמה
החברה שלי, שהתלוננה באוזניי שאני אף פעם לא כותב עליה בבלוג אז הִנֵה לך, אמרה לי באחת הפעם בהן אמרתי שאין לי כוח וחשק לכתוב, שאני צריך לעשות תרגילי כתיבה: להתיישב מול המחשב ולכתוב מה שעולה לראש באותו רגע, בלי להתחייב לאיכות, לכמות או לעניין. אולי בעתיד יתפתח מזה משהו. שהרי חבל שכשרון כמו שלי וגו'. זה היה ביוני. ואכן מאז אימצתי את עצתה ומפעם לפעם התיישבתי מול המחשב וכתבתי מה שבא לי לראש- לפעמים עם רעיון ברור ולפעמים בלי, ואז הטקסט זרם ממילה למילה באופן אסוציאטיבי ובנטייה נמוכה מאוד לקוהרנטיות. עד היום הצטברו לי בהארדיסק ארבעה תרגילי כתיבה כאלה, שזה די הרבה בהשוואה לשניים או לאחד, שלא לדבר על אפס. והאמת היא שהם די מוצאים חן בעיניי. ומאחר שבמקרה יש לי בלוג שמיועד לפליטות טקסט מסוג זה בדיוק (אבל גם מסוגים אחרים, כמובן), החלטתי להעלות לכאן מדי פעם את הטקסטים האלה לשיפוטכם ולהתרשמותכם האובייקטיבית והחיובית, שהרי חבל שכשרון כמו שלי וגו'.
השורות שלהלן הם תרגיל הכתיבה השני שלי ככתבו, כולל שגיאת הקלדה או שתיים שאני מסרב לתקן. בעתיד אולי יעלו עוד. כאמור, אל תצפו פה לעלילה, כי אין. גם לא לפאנץ' או טוויסט או פליפ או גֶג. או בעצם אל תצפו לכלום. בכלל, בחיים. זה רק מביא מפח נפש. כופפו את הצוואר, שמטו את הכתפיים, הניחו לאספירציות. בינינו, לא יותר טוב ככה?
תרגיל כתיבה 100708
מנגו ובננה
ומלון, צריך לערבב את הקוקוס ולהוציא מים.
הטיול
הננאורגני נגמר במפח נפש מצד ראשי המשלח האינדונזיץת, כולם עלו על האוטובוסים
וחזרו לראשון.
המילים עולות
אליי מהמרתף ומשליכות עצמן על המקלדת בחירוף נפש של שכירי חרב מולטימיליונריים.
לפעמים צריך
לחכות שדברים ישתנו, שהמים יפלו, שהוולד יגיח לעולם בלידת מבחנה חסרת פשר, כואבת.
מרתף היין
בסלוקי הופצץ בידי כוחות גרילה והושלך מהחלון.
פרגמנטים
מתחברים לעציץ ויוצרים דיס קשר של שטרנצבוף עיוור. מחכים לפקודות
אצבעות רצות
חשיש חשיש מרמלדה תיק סבון בנקה 7.
הצופן יוביל
לסוף הכוורת וכולנו רקמה אנושית אחת חיה,
ואם אחד
מאיתנו בורח למנו משהו ביצ לנו.
נייר למיחזור
ובנים לכדורגל, שפוך ת'מים ותן לבעוט ימנייק אמא שלך זונה אוכלת לערבים עם תולעים
בתחת
תן לנו כוח
למשוך, תנו מוח לנשוך, תן לנו בשיניים עוד לא ראינו דם.
צוף ורד מי
מעיין זכים טלית שכולה תכלת וצבע ארגמן המכסה על הכל בשקיעה.
תמלוגים לאקום
וחברים יש רק באגד.
לילה טוב
פלוגה ג',
מחר עליית
משמר בשבע בדיוק.
פרוק נשקים
ותן לזיין להביא ביד על סוזי,
אחי מסריח פה
מחניק תן לנשום אין אוויר האוהל גדול וריח גומי חאקי בנחיריים.
דצמבר 96 חורף
קר ומבעס טירונות עין איברהים צרצור על הדבש ועל הכיפאק
עם ורד ינון
ברשת ג'
קו 407 מוביל
לרמלה? לא.