מיקרוקוסקוס

תודה על הכל, אפרים.

מנחם אמר שצריך לעשות הפרדה בין פאבולה לסוז'ט. האמת היא שהוא צודק. פאבולות וסוז'טים לא מסתדרים טוב ביחד. לא מזמן ראיתי סרט בנשיונל ג'יאוגראפיק שבו ריאיינו כל מיני פאבולות מבוהלות שמותקפות כל הזמן על ידי סוז'טים עצבניים שבאים אליהן, תופסים את נקודות התצפית, כובלים את המוטיבים, אונסים את המטאפורות ומשבשים את כל סדר העלילה. פחד מוות. אחר כך באו הכתבים לחבל הסוז'טים וריאיינו כמה סוז'טים רעולי פנים. הם ישבו בנחת ואכלו קרפ סוזט. לידם היו כמה מוטיבים כבולים, בני ערובה. הם טענו שהם אלה שצריכים לשלוט בעלילה, שככה המספר רצה והמספר הוא כל-יודע וכל-מוסר, וככה הוא מסר להם, אז מי הם שיתווכחו. הפאבולות טענו בתגובה שהן תמיד היו שם מתחילת הסיפור וחיו בשקט עם הדמויות שלהן עד שהסוז'טים באו, שלהן יש את הבעלות על העלילה והן בכלל לא מאמינות במספר, אפילו אם הוא כל-יודע. בסך הכל הן די מסכנות, הפאבולות. צריכות להתמודד עם סוז'טים פנאטיים אכולי קנאת סופרים.

אז כן. אני אומר שצריך לעשות הפרדה בין הפאבולה לסוז'ט. אלה כאן והם שם. למען עתידנו, למען עתיד ילדינו ויפה שעה אחת קודם וכל המרבה הרי זה משובח!

*מי שלא מבין את הקטע לא צריך להיבהל. זו בדיחה פרטית כזאת.

לכבוד עונת המבחנים המתחילה כעת, מובא בזאת כשירות לציבור, ובעיקר לציבור הסטודנטים,שאלון אשר יעשיר את עולמכם הרוחני. אם אתם כבר בבלוג אז תלמדו משהו!

והפעם - פורמליזם!

מה זאת אהבה?

 הזרם הפורמליסטי הוא זרם שהייתה לו השפעה עצומה על מחקר הספרות במאה ה20 . זרם שבאקלים פוסט מודרני, יש נטייה מסוימת לתפוס אותו כזרם לא רלוונטי, או שעבר זמנו אבל זו כמובן קריאה אנכרוניסטית. הפורמליזם מורכב משתי קבוצות שונות. הוא היה מורכב מקבוצה שפעלה בסנט פטרסבורג –שהייתה מחוברת לקבוצות שפעלו בתוך המרחב הספרותי עצמו. הקבוצה השנייה הייתה המעגל הסובייטי – שכללה בעיקר בלשניים.

מהי/מהו בת/בן הזוג המושלמ/ת בעיניך?‏

יש הבדל בין הפורמליזם המוקדם שהיה א –היסטורי, בכל תקופה מה שמייצר את ה"ספרותי" הוא ההזרה. ויש את הפורמליזם המאוחר יותר שהיה יותר היסטורי באוריינטציה שלו.

איך יודעים שאוהבים?‏

הפורמליזם הוא לא אחדותי משום שהוא פועל זמן קצר למדי כזרם. בשנות ה-20 המוקדמות הלחץ הפוליטי על הפורמליסטים הולך וגובר. טרוצקי , אחד ממנהיגי המהפכה, כותב ספר בו הוא מייחד פרק לביקורת על הפורמליזם. זו ביקורת מרקסיסטית קשה על הפורמליזם וטוען שהם לגמרי מתעלמים מן המציאות, מהממד ההיסטורי...

האם את/ה בתוך אהבה כרגע? ‏

אני בתוך הפורמליזם כרגע. תנו לי לסיים!

מה הדבר הכי רומנטי שעשית אי פעם?‏

בחשיבה הפורמליסטית השירה היא חשובה ומרכזית יותר מהפרוזה. הם מנסים לבחון מה מייצר את הספרותיות ושקלובסקי מתחיל לפתח את המושג הזרה. הזרה –להפוך לזר, ללא מוכר. מושג זה צומח בחשיבה הפורמליסטית כאשר הם מנסים ליצור הבחנה בין המבע הצורני למבע יומיומי. ההזרה היא זו שמייצרת את הדיפרנציה של הספרות –היא מאפיינת את הטקסט הספרותי. טקסט ספרותי תמיד מבוסס על הזרה.

מה המקום הכי רומנטי בעיניך?‏

בניין גילמן. אוניברסיטת תל אביב.

כשסיימתי את לימודי בית הספר התיכון שלי לפני כך וכך ושנים בבית הספר על שם ההוא וההוא, היה המחזור שלי מחזור נ' – מחזור היובל.

אי לכך, ערב לאחר טקס הסיום של המחזור שלי, נערך בבית הספר מופע גרנדיוזי לציון נ' מחזורים של תלמידים. מיני ידוענים שלמדו בבית הספר הופיעו במקום והסתובבו עם כוסות משקה ביד ומדבקות עם שמם על בגדיהם: כוכבת טלוויזיה בינונית אחת, כמה אנשי צבא וביטחון אפרוריים בדימוס, ראש עיר לשעבר אחד ועוד כמה מאות אנשים מכריסים, מקריחים ומשועממים שהופיעו רק כדי לראות איך התלמידה הגבוהה היפה, שכולם חיזרו אחריה, הפכה לאישה שמנמנה, מתוסכלת וגרושה (פעמיים).

כאמור גם היה מופע חגיגי בהשתתפות התלמידים, גדוש בהומור קרש מפוהק, שירים עליזים בנושאים נוסטלגיים מעברו של בית הספר ועלילה בכיכובו של המשורר שעל שמו נקרא בית הספר. גם אני, בזכות כשרון המשחק הבלתי מעורער הטמון בי, נטלתי חלק בספקטקל. התפקיד היה קטן למדי. קטן מאוד אפילו: על ספסל על הבמה ישבה עלמה יפת תואר ובהתה באוויר. אני, לבוש בז'קט מגוחך ומשקפי ראייה ניגשתי אליה חרש, התיישבתי לידה ואמרתי בנימה של קשיש פדופיל:

- "מה מעשייך כאן בגן?"

- "אני משתעשעת בדד" השיבה.

ואז הפלתי את הפצצה:

- "האוכל להשתעשע בדד השני?"

חושך. סוף הסצנה.

עד עכשיו הקהל מנסה להתאושש..

אני יודע שיריב יכול לסגור לי את הבלוג על דברים כאלה, ובכל זאת: זהו אתר עם תמונות סקס קשות במיוחד.