RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 11/2009
3 וחצי דברים שקרו לי השבוע
1.
ביום ראשון בערב דפיקה + זמזום ארוך בדלת. אני פותח את הדלת ומולי, כאילו נגזר היישר מאינדקס הסטריאוטיפים העממיים, עומד מולי פרסי מבוגר, עם כרס, כיפה ושטיח מגולגל על הכתף. אמרתי לו שאני לא מעוניין בשטיח, אמר לי " רק חׁאמישים שקל". אמרתי שוב, תודה אבל לא. קיבל את זה יפה אבל ביקש "קֵצֹת מֹאִים". בזמן שאני מביא לו מים הוא אומר לי, "כאמֹה חם. תאמין לי, אין בכל העולם כֵּמו פֹּאראס. לא לונדון, לא צרפת, לא ישראל. רק פֹאראס הכי טוב". אחר כך לקח את כוס המים, בירך בקול רם "ברוך את ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו", שתה, אמר תודה והלך.
2.
ביום שלישי בבוקר התעוררתי עם כאב גב עצבני, כנראה תגובה מושהית למשחק הטניס בערב Wii בו השתתפתי בשבוע שעבר.
2.5
וביום שלישי בערב התבשרנו שסבתא שלי כנראה הולכת למות בקרוב.
3.
אתמול בכניסה לבניין נתקלתי בסנדק. כבר כמה זמן שאני מנסה להתחמק ממנו. בשבועות האחרונים הפכו הפגישות איתו מאתנחתא קומית לאירוע מלחיץ. הבנאדם כנראה קצת מעורער והוא מספר לי במונולוגים ארוכים ומבולבלים על כאבים שיש לו בברך, על תקופה שבילה בבית סוהר,על איש אחד שמרמה אותו בכסף ושבגלל זה הוא יהרוג אותו ואת המשפחה שלו, על אלפרון שבא לבקר אותו, על שוטרים שבאו לחפש אצלו סמים עם כלבים שהתחילו להתעטש בגלל הפפריקה ועוד דברים שלא ברור אם להאמין להם או לא, אבל ברור מהם שעדיף לשמור מרחק מהבנאדם. בין לבין הוא דואג תמיד לשאול אם יש לי 10 שקלים לסיגריות. אני אף פעם לא נותן. פעם אחת גם ניסה למכור לי מעיל ב-40 שקל (עולה 300 בכיכר המדינה! יש אצלו בחרה ששתתה יותר מדי, הוא צריך רק לשלם על טקסי!), לא קניתי. בפעם האחרונה הוא כנראה התעצבן עליי ממש כי אתמול, איך שהוא ראה אותי הוא אמר לי בלי הקדמות, "אתה בן זונה. אתה יש לך לב רע!"
עניתי לו בשלווה, "יכול להיות".
אמר לי, "אתה מניאק. אתה צריך למות!"
עניתי לו, "כולנו נמות".
אמר לי, "לא, אתה צריך למות צעיר!"
עניתי לו, "אם זה הגורל שלי, אז מה לעשות"
חזר ואמר, "אתה מניאק! אתה צריך למות צעיר!"
שאלתי ברוגע, "למה אני צריך למות צעיר?"
ענה לי, "כי אתה מניאק!"
הבנתי שהשיחה הזו לא תגיע רחוק אז נכנסתי לבניין והוא צלע עם הסיגריה שלו לדירת הקרקע שלו.
שבת שלום.
| |
הבו לי את יוסף
בזמן האחרון הלילות שלי מלאים בהרבה חלומות ביזאריים, לפעמים כמעט לכל אורך הלילה. בחיי, סינמה סיטי נהיה לי שם בראש.
הנה, אתמול בלילה היה לי חלום ארוך מאוד שכולו התרחש במקום העבודה. בחלום ישבתי בקיוביקל של אילנה ובקיוביקל שלי איזה עובד קירח הדביק פתק על השולחן. אחת מנורות הפלורצנט בתקרה לא עבדה, כך שהיה לי קצת חשוך. כמובן שהחלום גם הכיל אלמנטים לא ממש הגיוניים, כמו למשל שמשרדי מיקרוסופט ישראל נמצאים מעבר לכביש, שם המתנתי עם עוד כמה חברים עד שתסתיים איזו ישיבה חשובה (אגב לעיסת בייגלה מצלחות חד פעמיות); חבר ילדות מעצבן שהתגלה כעובד מיקרוסופט ושחרף ניסיונותיי להתחמק ממנו התחיל לדבר איתי, ובקול צפצפני מוזר; אמא שלי שצצה משום מקום וקנתה שם נעליי נייקי אופנתיות; עובד מיקרוסופט אחר שאמר לי שכדאי לי לחכות לסוף הישיבה כי אז נקבל תלושים לאיזה בית קפה; וגם נסיעת לילה בסוף היום לנתניה עם אבא שלי ושניים מהעובדים, שמסתבר (בחלום) שהם גרים די קרוב אליי. בנתניה. החלום, כאמור, היה ארוך מאוד, אולי שעה. כשהתעוררתי ממנו, מתישהו בסביבות חמש או שש, הייתי עייף מאוד ובראשי הרדום למחצה רצו שתי מחשבות מתסכלות: האחת, שעם כל הבלגן עם מיקרוסופט והנסיעה הלילית לא הצלתי להיזכר אם העליתי הפניות לדף הבית ואיזה הספק היה לי בעבודה בכלל באותו היום; השנייה, שאחרי יום (או ליל) עבודה מפרך שכזה המחשבה שעליי לקום עוד פעם לעבודה היא ממש מבעסת.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: