"אל תחשוב, יש לי נחלה משלי ויש לי חיים מלאים משלי. אני אדם אוטונומי, בהיירארכיה העולמית יש לי מקום, אם כי צנוע, אם כי דורש אורך-רוח עילאי, אם כי יכול היה להיות הרבה יותר טוב, אבל הפסקתי להתלונן, יש לי בהחלט חלקה משלי בעולם, אם כי אוורירית, אם כי בדמיון, אם כי לא רע לי בכלל, אם כי יכול היה להיות יותר טוב, אם כי אם כי אתה צודק, רע לי מאוד ואני אדם אבוד, לא פחות ממך, למה לא להודות כשמתחשק, ולמה לא להכחיש כשמתחשק... תסלח לי, אני כבר לא יודע בדיוק מה רציתי להגיד."
(חנוך לוין, "החייל הרזה")