מיקרוקוסקוס

החיים קשים - ואז שותים

בחדר המתנה של בית החולים.

גבר דתי מזוקן, פיאות. על חגורתו תלויים ווקי-טוקי, שני טלפונים סלולאריים, שני ביפרים וסכין לדרמן. בקיצור חמ"ל מהלך.

מולו בא דתי אחר, גם כן מזוקן, פיאות. דוחף עגלה גדולה עם ציוד רפואי וגם סוחב רגל במין צליעה חיננית.

אומר החמ"ל לצולע: "תגיד, מה זה, למה אתה סוחב רגל? אני בזק"א, אתה צריך חלקי חילוף?"

יש כאלה שמצחצחים שיניים דבר ראשון כשהם קמים, כדי להיפטר מהריח הרע והג'יפה שהצטברה בפה במהלך הלילה.

יש כאלה שמצחצחים שיניים רק אחרי ארוחת הבוקר, כדי שהפה יהיה נקי מחיידקים ורענן להמשך היום.

הראשונים צודקים כי זה מגעיל לאכול ולדבר ולהתנהל כשהפה מסריח כמו חתול מת, אבל מצד שני הם משאירים בפה רובד חדש של חיידקים שילווה אותם במשך כל היום [שלוש ארוחות] עד הצחצוח בערב.

השנִיים צודקים בדיוק מהסיבות הנ"ל - אבל בכיוון ההפוך.

אני מצאתי פתרון לקונפליקט:

כשאני מתרחץ בבוקר אני שוטף את הפה במי פה [אורביטול - חזק ומרענן, אבל לא שורף]. ככה אני מוודא שלפחות חלק נכבד מהחיידקים המנוולים ייפלטו החוצה, ואני גם מרגיש יותר נעים בפה בלי חשש שהקורנפלקס יברח ממני כשאקרב אליו את פי.

אחר כך אני אוכל ארוחת בוקר ומתארגן.

בסוף, לפני שאני יוצא מהבית או מתיישב מול המחשב, אני דופק צחצוח יפה לשיניים כדי שהפה שלי יהיה נקי ומדוגם לקראת היום החדש, מוכן לצבור התנחלויות נוספות של חיידקים, אשר תפונינה בערב, לפני עלותי על משכבי. צחצוח וגם מי פה. אלמקס.

רק כי ביקשתם כל כך יפה. קבלו עוד אחד מבית החמישיה הקאמרית.

בברכת טטרמטר יאמבי ואקפלוס לכולם,

אני.