כן עשיתי את זה.
ואני באמת לא מאמינה שעשיתי את זה.
"אל תילחץ.. אבל אנחנו צריכים לדבר"
"על מה?"
"עלינו"
אני מרגישה מוזר... החתונה הזאתי שינתה בי משהו...
למה העיניים שלי לא יכולות להיות נוצצות רק מלהחזיק ידיים??
אמרתי לו שהכל התחיל פשוט ממש לא כמו שצריך...
הכל התקדם מהר מידי... כמה מגע כבר יכול להיות?
זה ממש מוגזם... אנחנו צריכים להפסיק.
"אתה רוצה שזה ימשיך?"
"כן, את רוצה?"
"אני שואלת עכשיו את השאלות... למה אתה רוצה שזה ימשיך?"
"לא יודע.. את שונה, כיף לי איתך וטוב לי איתך ואני מיוחדת ומדהימה... עוד משו?"
"לא..."
"חן.."
"מה?"
"יש לי שאלה..."
"תשאל..."
"אבל תבטיחי לענות! אם את לא עונה אני לא שואל..."
"אוקיי, מבטיחה"
"ותעני ב"כן" או "לא" טוב? לא "אולי" ולא "לא יודעת"... אוקיי?"
"אוקיי..."
"זאת שיחת פרידה.........?"
מכירים ת'גוש הזה? שנתקע לכם בגרון וגורם לכל הברזים בעיניים להפתח? אני מכירה אותו כל כך טוב...
ואחרי השאלה הזאת... הרגשתי אותו חונק אותי..... והדמעות? זה היה בלתי נמנע...
"זה תלוי..."
"במה זה תלוי?"
"רק בך.."
"אוקיי דברי..."
"תראה אלה החיים שלך.. אין לי שום זכות להכתיב לאף אחד מה לעשות ואיך לעשות וכמה ולמה- הכל זה החלטה שלך..
אני מתחילה שינוי עכשיו- כמו שהבנת... ואני יודעת שאם אנחנו נמשיך להיות ביחד ורק אני ינסה להשתנות- אני לא יצליח, אני לא אומרת לך עכשיו להשתנות- זה הכל בחירה שלך ואתה צריך להיות שלם עם מה שתחליט, אני פשוט יודעת שאם אני נכנסת לזה לבד.. אנחנו לא נוכל להמשיך להיות יחד"
"תראי- אני יודע איך את מרגישה, מליון פעמים בחיים הרגשתי שמה שאני עושה זה לא נכון ונכנס לי הג'וק הזה של "לחזור בתשובה" אבל תני לי להגיד לך משו- עוד יום יומיים או שבוע זה יעבור לך... ואז את תתחרטי על מה שאת עושה עכשיו..."
"עכשיו תורי להגיד? אוקיי.. אתה חושב שזאת פעם ראשונה שאני מנסה לשנות את החיים שלי? לא. ניסיתי ונפלתי ושוב ניסיתי ושוב נפלתי,
אבל כל החיים שלנו הם ניסיונות- אני מכירה את היצר הרע כל כך טוב- גדלתי על הברכיים שלו- הוא גידל אותי ונתן לי בכפית של זהב את ההנאות הרגעיות שלא עושות בסופו של דבר שום- דבר...
אתה חושב שאני לא יודעת שאני יתחרט? אני כבר עכשיו מתחרטת... ואני יודעת שכשאני ינתק את השיחה הזאתי- אני ישכב במיטה ואקלל את עצמי והגיד לעצמי שאני מפגרת ומטומטמת ולמה הרסתי משו שכל כך טוב לי איתו והוא מדהים, אבל זאת לא תהיה חן האמיתית- זה יהיה היצר הרע שלי שמכיר אותי כל כך טוב ויבוא ויגיד לי- "מה? יותר בחיים לא תגעי בבנים? ולא תלכי למסיבה טובה? ולא תרגישי מה זה שחבר שלך מחבק אותך חזק חזק ואת לא רוצה שזה יגמר?" אז אני אומרת לך עכשיו- הוא יגיד ואני לא יקשיב לו.
אז אני יפסיק לתת לו אוכל ודלק- והוא יתחיל להעלם... הוא תמיד יהיה שם- אבל יהיה לו פחות כוח. כי אני את האמת שלי כבר גיליתי- מה שוות כל ההנאות האלה של השניה והרגע מול האושר שהדת מעניקה? הם לא שוות... אז אני לא אומרת לך שום דבר... ולא מנסה לשטוף לך ת'מוח- זה אתה צריך להגיע לזה לבד... וחוץ מזה- הכי נמוך כבר הגעתי... מפה אפשר רק לעלות למעלה..."
אז עכשיו זה מסע העלייה שלי...
"זה כמו בקוסם מארץ עוץ- דורותי רוצה להגיע כבר לקוסם- רוצה להגיע לסוף.. אבל היא חייבת ללכת על שביל האבנים הצהובות, ואין קיצורי דרך.. כי בעצם מה שהופך את הקוסם למשו יותר גדול- זאת העובדה שהדרך אליו מ-א-ו-ד ארוכה ומלאה בתלאות.. ולפעמים נמאס כבר ללכת וללכת ולא לראות את הסוף, רוצים להפסיק, ולרדת מהשביל... אבל כל זה שווה בסופו של דבר-
כי הקוסם מחכה בסוף והוא מה שיחזיר את הנשמה שלנו הבייתה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: