זהו היום סוף סוף הוא בא לדבר איתי,
אבל זה נגמר הוא אמר שהוא רואה בי ידידה טובה שלו ומה שהיה אז בנינו היה בילבול.
זה כל כך פגע,
להגיד שלא ידעתי שזה מה שיהיה, אני לא יכולה, אבל הרגשתי שאולי יש איזה סיכוי שבגלל מה שהיה אולי הוא כן רוצה.
זהו הוא לא קיבל את מה שהוא רצה בעבר אז הוא פשוט שכח.
התיישבנו מאוחרי הבניין של הבצפר והוא פשוט דיבר ואני לא הייתי מסוגלת אפילו לא להביט לו בעיניים כל כך הייתי מרוכזת בזה שהוא אמר שמה שהיה בעבר נוצר מהבילבול שלו ושהוא לא רוצה לפגוע בי אז הוא מעדיף שנישאר ידידים טובים.
זה כל כך כאב.
לא הייתי מסוגלת להוציא מילה.
ועד שסוף סוף יכולנו לדבר, לא יכולתי להגיד לו את כל מה שאני מרגישה באמת.
ואז בסוף הוא ביקש ממני חיבוק והמשיך האלה לחברים שלו.
זהו נראה לי שאני אצטרך להמשיך הלאה מפה,
לא יודעת אם יהיה טוב,
בנתיים זה קשה לי לשכוח,
אני רואה אותו בדמיון בכל מקום ונזכרת בו בכל שנייה מכל דבר שהוא.
זה פשוט פוגע היחס המגעיל שלא ואיך שהוא השתנה.
התאהבתי בבנאדם שידע לכבד אותי ולאהוב אותי באמת, אבל עכשיו הוא ממש לא אותו האחד,
והרגשות שלי כלפיו לא נעלמו וזה המ שמכאיב יותר.
שוב אני כל כך אוהבת וכל כך רוצה את הבנאדם שהכרתי זה שגדול ממני ב-3 שנים / האח הגדול שלי והידיד הכי טוב.
אני רוצה את זה בחזרה.
אבל אני לא בטוחה שזה מה שיהיה.
הוא אמר שנמשיך לשמור על קשר ולהיות ידידים טובים אבל מה שהיה פעם לא נראה לי שיחזור,
כי הוא פשוט השתנה.
33>
אוהבת.
יום טוב שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איתך או בלעדייך 3>