לא הצלחתי לישון בלילה.
פחדתי לישון לבד, כל כך כאב לי לא רציתי לאבד אותה.
לא רציתי לחזור על מה שהיה לפני שנה.
הצלחתי לשכוח את זה וכל כך לא רציתי את זה.
אני כל כך אוהבת אותה שזה פשוט הרג אותי מפנים.
השלמנו היום, ובכיתי פשוט לא יכולתי להחזיק את זה יותר.
כן אני ילדה רגישה, וזה פשוט כאב לי יותר מהכל.
אבל עדיין משהו חסר אני לא יודעת מזה פשוט האווירה מוזרה.
ואיתו הכל יותר גרוע.
כמה שאני מנסה לשכוח, אני לא יכולה, זה יותר חזק ממני.
כל מה שהיה בעבר לא יכול להימחק סתם ככה, אני לא יכולה לשכוח את כל זה ובטח לא את אותו היום.
אני יודעת שאולי אם משהו היה שונה כן היה קורה משהו השאלה אם זה שווה את זה.
כל הזכרונות האלו של אותם הרגעים עם הצחוקים כולם עדיין קיימים אבל לא קורים במציאות.
כי הוא רק יותר ויותר מגעיל מיום ליום.
הוא הודה שהוא סינן אחרי שהוא שיקר.
אחרי כל כך הרבה פעמים ששאלתי אותו אם הוא רוצה שנשאר ידידים והוא צחק ואמר שזו שאלה מטופשת וכן הוא רוצה בקשר ורוצה להמשיך לדבר ושהוא אף פעם לא מפלה עם כל אחת אחרת והבטיח שיתקן את זה, הוא פשוט שבר אותי היום, הוא שיקר לי וראיתי את זה בעיניים שלו.
אבל הוא אפילו לא הודה, הייתי צריכה לשמוע את זה ממנה.
אני לא מאשימה אותה בכלום להפך אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייה,
אבל זה פשוט הכי פוגע בשבילי שהוא משקר לי זה הכי כואב בעולם.
הוא מתחמק, בקושי ומדבר, לא מתייחס אז בשביל מה, בשביל מה למתוח את החבל ולהגיד שהוא כן רוצה בקשר.
לא יודעת אני רוצה לדבר איתו מצד אחד ומצד שני אני כל כך פגועה אחרי היום אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת להסתכל לו בעיניים.
3/>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איתך או בלעדייך 3>