לא משנה מתי או איפה אני אמצא אותה.

מחר זה הסוף לתמיד.

מחר זה יגמר ואולי גם יעלם לעד,

מצד אחד אני מתה שזה יגמר כבר, ומצד שני משהו עוצר בעדי.

זה מוזר אבל מחר זה הולך להשירף ולהיעלם לתמיד.

אני הולכת כנראה לשרוף הכל, אבל רק אחרי שאני אהיה שלמה אם זה לחלוטין.

אני מפחדת כל כך, לא יודעת למה פשוט יש לי פחד כזה ממשהו.

היום ראיתי אותו ואיך שהוא התנהג כבר הכעיס אותי לגמרי, נמאס לי נמאס לי לבכות עליו כל היום.

אני כל כך לא מבינה איך בשניות הוא שכח,

איך בשניות הוא המשיך הלאה,

איך כל הרגשות שלו נעלמו כל כך מהר.

זה כואב לחשוב על זה ולהזיכר בכל הדברים הטובים שהיו לנו.

אני מתגעגת,

לחיבוקים והליטופים שלך,

למילים המדהימות שלחשת לי,

לקירבה הזו שלך,

לנשיקה שכמעט הייתה אבל נעצרה,

לכל מה שקשור ומזכיר לי אותך.

3/>

זה כנראה נגמר, לעד.