בחיים לא הרגשתי כלפי בנאדם שינאה.
אולי כעסתי קצת ואפילו לא דיברתי עם אותו הבנאדם אבל בחיים לא שנאתי.
אבל שאני חושבת עלייך ואני רואה אותך כהבנאדם שאני אוהבת אבל מצד שני אתה גורם לי לכל כך הרבה כעס כלפייך אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה באמת.
לאחרונה מאז שאתה יודע אתה יותר ויותר מתרחק.
כאילו מפחד מזה, לפני שגילית היית כל כך קרוב ורצית את זה בעצמך ופתאום משו השתנה בך.
והיום אתה גורם לי להרגיש כל כך קטנה לידייך גורם לי לצאת האשמה בכל סיפור ולא משנה אם הוא היה בצחוק או לא.
אתה חושב שרק אני אשמה בזה ולרגע לא חושב מה אני מרגישה בכל הקטע,
כי איכפת לך רק ממנה רק מהידידה הכי טובה שלך,
שפעם היא הייתה אני והיום זו החברה הטובה שלי.
סולח לה, כועס עלי.
זה פשוט מעליב ופוגע.
לא רוצה יותר להרגיש קטנה.
אבל אין לי מאיפה לקחת את החוזק ומאיפה להרגיש גדולה לידייך או ליד כל אחד אחר.
כי אתה רק גורם לי לאבד את החוזק הזה את הביטחון הזה יותר ויותר.
ובין היתר לאבד גם אותך.
אבל אותך זה בכלל לא מעניין.
כי אותי שכחת, פשוט שכחת.
והתרחקת לעולמים.
3>אוהבת אבל מרגישה חרא עם זה, פגועה כל כך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איתך או בלעדייך 3>