בין שבילי החיים^.^

אני לא מאמינה שניפנפתי אותו ככה, אבל סוף סוף בת ראשונה בחיים שלו מנפנפת אותו ולא מסכימה לו ישר, חוץ מזה שכבר לא היה אכפת לי שניפנפתי אותו, ולא היה אכפת לי מהפדיחה שעשיתי ביום בבוקר, ולא היה אכפת לי משום דבר כי..

מיכאל הזמין אותי לסרט:)

אני כל כך מאושרת..:)

רגע, אחרי הסרט זה אומר שאנחנו נהייה כאילו ביחד עם נתנשק?! (הלוואי שנתנשק..)

אוקיי, אז טעיתי זה לא היה לראות סרט לבד עם מיכאל, זה היה עם עוד כמה חברים שלו אבל בכל זאת, ישבתי ליד מיכאל בסרט והוא החזיק לי את היד:) הרגשתי בעננים..

אחרי הסרט הלכנו כזה לבית קפה הוא ישב לידי והרגליים שלנו כל הזמן התנגשו, אני חושבת שהוא עשה את זה בכוונה ;]

אח"כ הוא ליווה אותי הביתה..

מיכאל: נו, אז איך היה?

אני: היה פסדר, כיף:) לך איך היה?

מיכאל: היה לי ממש כיף, במיוחד איתך..

זה אומר שהוא מתחיל איתי?! שהוא מרגיש עלי משו?!?! הלוואיי:)

אני: טוב.. [הייתי נבוכה, לא ידעתית מה להגיד, ניסיתי לחשוב אבל לא מצאתי משו טוב להגיד]

הגענו לבית שלי..

מיכאל: טוב אז, אני יראה אותך מחר בבי"ס?

אני: כן..:)

מיכאל: טוב..

ואז הוא נתן לי נשיקה בפה, וכן צדקתי השפתיים שלו היו כל כך רכות ונעימות, אני כלכך מאוהבת בו.

אחרי הנשיקה הוא הסתכל עלי ואני עליו במבט של "לה מבינה" ואז הוא הסתלק בלי להגיד מילה.

בכל זאת, הוא כל כך חמודXD

עליתי במדרגות לבית שלי והייתי כל כך מעופפת עד שנפלתי כמה מדרגות, זה היה ממש מצחיק, בכל מקרה נכנסתי הביתה וההורים שלי אמרו לי שהם צריכים לדבר איתי דחוף. לא הבנתי מה קרה?, אני יודעת שבזמן האחרון ההורים שלי רבו הרבה אבל אני לא חושבת שהם יתגרשו בגלל זה, אני גם לא רוצה..ממש ממש ממש לא רוצה!

בנתיים באותו זמן, מיכאל הולך לבית שלו, וחושב..

"למה עשיתי את זה, הרי זה ברור שהיא לא אוהבת אותי, אולי עכשיו היא חושבת שאני חצוף או משהו כזה.

מה אני יעשה?! ועם היא לא רוצה אותי, שזה רוב הסיכויים אז זה יהרוס את הידידות ביניינו.

ואם נהייה ביחד, אז כולם בטח יתחילו לרדת עלי שאני יוצא עם מישי שקטנה ממני, אומנם רק בשנה אחת אבל בכל זאת, יותר קטנה.

אופפ..איזה תיסבוך, להיות איתה או לא להיות איתה, טוב מחר בבצפר אני יתחמק ממנה, לא ידבר איתה כדי להרגיע את כל העניין אולי בכלל היא תשכח אותו."

באותו זמן, ירדן מגיעה הביתה..

ירדן פותחת את הדלת שלה ורואה את אמא שלה בוכה ובוכה.

היא ניגשת עליה, שואלת אותה מה קרה, אבל אמא שלה לא עונה לה.

ירדן יושבת לידה ומחבקת אותה, רק מחבקת בלי לומר מילה.

אמא שלה הייתה בחדר של ההורים שלה, אחרי בערך חצי שעה שאמא של ירדן בכתה וגם ירדן בכתה איתה, בלי לומר מילה, ירדן עוזבת לאט היא עוברת דרך הסלון ורואה את אבא שלה ישן על הספא ולא במיטה יחד עם אמא שלה.

בשקט בשקט היא עולה במדרגות, משם הולכת לחדר שלה, וחושבת..

"מה קרה להורים שלי?!

אמא שלי בוכה, אבא ישן על הספא.

יכול להיות שהם יתגרשו?!

לא אין מצב, אני לא רוצה שהם יתגרשו, אני חייבת לעשות משו כדי לגרום להם לחזור להיות ביחד ולהיזכר באותם ימים שבהם הם אהבו אחד את השני."

אמא: נועה, אני יודעת שכנראה זה יהייה קשה לך לקבל את זה ואני מצטערת מאוד אבל..

אני: לא, אמא את ואבא מתגרשים?!

אבא: לא מה פתאום, חמודה מאיפה בא לך הרעיון הזה?!

אני: אני לא יודעת בזמן האחרון ראיתי שאתם התחלתם לריב ועכשיו אמא אמרה לי שהיא צריכה להגיד לי משו חשוב אז חשבתי שאולי אתם מתגרשים.

אמא: אז הנה, עכשיו את יודעת שאנחנו לא.

אני: אמא, אבא?

אמא ואבא: כן.

אני: אתם יכולים להבטיח לי משו?

אמא ואבא: אנחנו נשתדל לעשות את מה שאת רוצה.

אני: אני רוצה שתבטיחו לי שלא משנה מה, אני רוצה שלא תתגרשו בחיים.

אמא: תשמעי בנתיים אני אוהבת את אבא שלך ואנחנו לא רוצים להתגרש ואפילו לא חושבים על זה, אבל אני לאיכולה להבטיח לך שום דבר, אולי המצב ידרדר.

אבא: אני חושב כמו אמא, ואני יכול להבטיח לך שאני יעשה הכל כדי לא להתגרש מאמא שלך ואני לא ידרדר את המצב.

אני: תודה, אמא? מה רצית להגיד?

אמא: לא משנה חמודה תלכי לישון חמודה, מחר בבוקר את לא תלכי לבי"ס אני ידבר איתך ויגיד לך מה שרציתי להגיד לך ואז נלך לאיפשהו.

אני: לאן?

אמא: את כבר תראי מחר.

נפרדתי מאמא ואבא והלכתי לחדר שלי.

ניסיתי לחשוב מה אמא שלי רוצה להגיד לי ולאן לקחת אותי, אבל לא הצלחתי לחשוב על משו..

עבר יום ובבוקר באה וניגשתי לאמא שלי..

אני: אמא מה רצית להגיד לי אתמול ואמרת שתיד לי היום?

אמא: תראי חמודה זה העניין..

פרק קצת קצרצר..

מקווה שאהבתם:)