איך שדברים אמורים להתקיים, בצורה שהטבע יצר אותם..

כך חשבתי שאחיה את חיי עד שהכרתי את הראשונה... שעולמה משך אותי בצורה בלתי ניתנת להסבר..

ונשבר לי הלב.

ואחריה הגיעו אחרות... ואחרים...

ונשבר לי הלב.

ואז הגיעה האחת... שנראתה למראית העין ה- אחת.

ולא נשבר לי הלב.

גמרתי את זה אחרי תקופה ארוכה מאוד של נסיונות בלתי פוסקים להפוך את הבעיות לפתרונות.

ניסיתי להבין איתה ובלעדיה אם הבעיה אצלי או אצלהת אם אנחנו אמורות להמשיך להתמודד על ה"אהבה" בינינו או שהגיע הרגע להגיד שהיה טוב וטוב שהיה.. ולהרים ידיים...

אז זה מה שעשיתי בסופו של דבר.. הרמתי ידיים, ואפילו לא חיבקתי בסוף...

אז לשבת עכשיו עם כוס יין בדיוק כמו שאני אוהבת, לעשן סיגריה ולשמוע מוזיקה טובה בחדר שלי, במקום הכי פרטי הכי אמיתי שיכולתי לאחל לעצמי.

המקום היחידי שספג אותי בכל צורה שהיא..

ולהיות רגועה.

להתעסק בה.

במישהי חדשה.

אני לא מפסיקה לחשוב עליה.

הראש שלי עסוק שעות נוספות באם כדאי ואם כן למה..

ואם זה טוב או לא ואם אני בכלל רוצה לחיות את חיי לצד בחורה...

וכשאני נזכרת  במבטה קשה לי להגיד שלא...

אנחנו מכירות כל כך מעט זמן שאי אפשר אפילו להגדיר את זה כהיכרות...

וזה נראה מפחיד, ומסובך, וקשה, אבל זה מרגיש הכי טבעי, הכי מסקרן, הכי אמיתי והכי כנה.

והעיניים שלה כאלה טובות, ולמרות חוסר השלמות שלה עם עצמה היא משדרת נינוחות שאני פשוט נשאבת לתוכה.

ולא אכפת לי מה כל העולם חושב או יחשוב, ואני יודעת שלאנשים שסובבים אותי לא יהיה קל עם זה בהתחלה אבל אני גם יודעת שהם יקבלו אותי בהבנה ברגע שיראו כמה טוב לי..

ועכשיו טוב לי.

היא טובה לי.

ואני רוצה להכיר אותה, אני רוצה לקרוא את מחשבותיה מתוך עיניה, מבלי שתדבר.

אני רוצה להחזיק לה את היד ולדעת שהיא איתי.

והכל נראה כל כך פשוט אך בו זמנית גם כל כך מסובך.

אבל זה מרגיש טבעי.

זה מרגיש נכון.

אני יודעת שהיה לה קל יותר אם הייתי מוותרת לה ועליה, אבל לא.

אני לא מקלה על אנשים וכך גם לא על עצמי...

כל כולי בפנים.

מוכנה לפתוח את הלב לאדם חדש.

ורוצה שתפתח את לבה בשבילי...

מסתובבת מחויכת כמו ילדה בת שש עשרה מאוהבת.

וזה עושה לי טוב.

וזה נעים בבטן.

המחשבה שאני בהתחלה חדשה.

והיא כל כך מסקרנת.

ועמוקה.

ומעניינת...

והשיחות איתה, נראה כאילו לעולם לא יגמרו...

ואם כן תמיד ארצה לפתח חדשות.

והיא עדיין מפחדת, ולטענתה לא ממני אלא מעצמה...

הלוואי והייתה יודעת מה עובר לי בראש או בבטן כשאני רואה אותה..

אולי כך הייתה נרגעת ומבינה שלא אעלם פתאום, ולא אפגע בה.

ואני רוצה שתחייך, תמיד, כי יש לה את החיוך הכי יפה, הכי תמים, והכי טהור שראיתי מימיי...

אני מאוהבת.