אתמול תל אביב.

נוסטלגיות-גרין-דיי-כיתה-ח'.

סיור במוזיאון תל אביב, צפייה בתערוכה של ציבי גבע+ פגישה עם האומן קומפלט, אירוע שמאוד ריגש את אסתי שלא ניסתה להסתיר את התלהבותה הרבה מהאוסף המרשים של ציבי השרמנטי.

נתקלנו לגמרי בטעות בעברי לידר שלהפתעתנו גם מתעניין באמנות. כל הכבוד. HOT.

Flowers.

לאחר התרשמות אימפרסיוניסטית וסיור עצמי במוזיאון, נסענו לתערוכה של מיכל היימן.

אחת התערוכות המעוררות פסיכולוגית. כי פרויד קטן עליה.

לאחר מכן פנינו לבית ראובן רובין. הקדמה ואן גוכית ארוכה לא עשתה חסד עם ראשינו הכאובים.

בסופו של דבר סיימנו את הסיור בצפייה בסרט הזוי לחלוטין על יום בחיו של ואן גוך בזמנינו בתל אביב. כמה יצירתי.

יציאה אוהדית נטו שדורשת ציטוט: -"אין שכל אין דאגות."

                                                    "אין לי שכל! אני דואג!"

דינה יפה שלי 3>

ששון.

זה היה קשה.

ושוב דינוש ואני.

בוריס

התיקים שלנו...?

אוהד קטן שם מאחור.

coffee!

היום חטפתי בראש.

רק מאחר ויעקב תפס אותי עם סיגריה במחששה בבית הספר.

פאקינג מרפי!

ועכשיו אני כועסת על אלון שלא היה מספיק גבר להודות שהסיגריה שלו!

גמרתי את יום הלימודים בעבודות שירות בבית הספר. הרמתי כיסאות בשבע כיתות.

התנדבתי לעשות דברים יותר גרועים בגדנ"ע...

כל המאמץ הפיזי התיש אותי, זה כאילו הורדתי קלוריה או שתיים.

אני מרגישה כבדה.

Have A Nice Day (:

XOXO