~ מוסיקת המקרה ~ |
| 9/2003
קרב אחד
סיפור של קרב, אומר רינו צרור.
9.00 בערב, יום שישי, וצרור מעלה על המסך תמונות שהתעקשתי לא לזכור.
קרב אחד, הקרב על חמוטל, אומר צרור, ומעלה באוב את הדמויות שמאחורי השמות. את החיים שהזדקנו, את המתים שהשאירו את גילם בחולות סיני, את יונתן שדמעות כעס בעיניו, את ישראל החובש שכבר עשרים ותשע שנה מתעורר מעונה באמצע הלילה וחושב שלא עשה מספיק, ואת המפקד, זה שביד אחת היה יכול למשוך אותך לנגמ"ש, להציל אולי את חייך. להציל לי את המשפחה.
קרב אחד מרבים, אומר צרור. גבעה אחת שעטפה אותך שלושה חודשים בחולה החם, המדברי.
קרב אחד, יום כיפור, שנת 73. אמא שלי מתמוגגת מהנוף הנשקף מבית הקברות, מהרי הגלבוע המשנים צבעם, ואני מתבוננת בבתי, ובפעם הראשונה בוכה אותךָ איתה.
9.00 בערב, יום שישי. מחר ישוב הכל ויתכסה באבק שכחה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
